הפקולטה למדעי החברה החוג לתקשורת ועיתונאות "מגן ולא ייראה":
הסיקור התקשורתי של חוק השב"כ עבודה סמינריונית קורס: אחריות העיתונאי וביטחון לאומי , קורס מס' 50844.
תאריך הגשה:  5/9/05.
תוכן עניינים
·        מבוא -…3
·        פרק 1 – השב"כ עד פרשת קו
3 00 4
·        פרק 2 – פרשות קו
3 00 ונפסו -7
·        פרק 3 – עידן חדש בשב"כ? -..11
·        פרק 4 – ניתוח הסיקור ברדיו -16
·        פרק 5 – ניתוח הסיקור בטלוויזיה –..19
·        פרק 6 – ניתוח הסיקור בעיתונות הכתובה .22
·        פרק 7 – בחינת  אופי הסיקור לפי התיאוריה –…
5 ·        סיכום ומסקנות -…30 ·        ביבליוגרפיה –…32
                                     מבוא
חוק שירות הביטחון הכללי (2002) מגדיר בסעיף 7(א) את ייעוד השירות ותפקידיו:                        "השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכול כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין." החוק מבטא את ערך הביטחון והזכות לחיים ולשלמות הגוף של אזרחי המדינה, מול ערך זה ניצבים ערכים של חופש העיתונות, חופש הביטוי וחופש המידע (סדרי המשטר הדמוקרטי).  במדינה דמוקרטית קיים מתח מתמיד בין ביטחון ודמוקרטיה כאשר תפקידה של התקשורת הוא לייצג את זכות הציבור לדעת ולשמש כ"כלב השמירה" של הדמוקרטיה וסדרי שלטון ומנהל תקינים. עבודתנו תעסוק במתח המתמיד שבין הערכים המיוצגים ע"י שני צדדים שונים – שירות הביטחון הכללי מחד ואמצעי התקשורת מאידך. השב"כ שואף לפעול באפלה בגבולות החוק ללא כיסוי תקשורתי , אך במודל אידיאלי של חברה מתוקנת אנו מצפים שהתקשורת תנסה להאיר עד כמה שניתן על עבודתו של ארגון זה בכדי למנוע פגיעה בערכי הבסיס של הדמוקרטיה. מי שניסח זאת בצורה הטובה ביותר הוא השופט היהודי אמריקאי ברנדייס: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". נצפה שהתקשורת תפרסם מידע וביקורת באשר לשב"כ כל עוד אין "וודאות קרובה" (Clear and present danger) לפגיעה בביטחון המדינה או בחיי אדם – רק במצב זה ניתן למנוע פרסום תקשורתי, מצב של הסתברות גבוהה מאוד לפגיעה.
השאלות המהותיות שאותן נבחן בעבודה עולות מן המתח המתמיד בין הצדדים וקשורות לביקורת שנצפה למצוא בסיקור העיתונאי. אנו נתמקד בנושאים אותם מבקרת התקשורת ובהיקפם. הנושא חשוב על מנת לבחון האם התקשורת אכן ממלאת תפקידה ומגנה על האזרחים מפני סמכויות דרקוניות אשר מצויות בידי השב"כ על אף שאנו חיים במדינה דמוקרטית. המתודולוגיה שלנו מתבססת על ניתוח תוכן של הטקסטים העיתונאיים בסוגי המדיה השונים. את העבודה נפתח בניתוח היסטורי של ההתייחסות התקשורתית לשב"כ מקום המדינה ועד ימינו, דרך פרשות מפ"ם, נפסו ופרשת קו 300 אשר היוותה את קו פרשת המים ביחס הציבורי לשב"כ. לאחר מכן ננתח את התייחסות אמצעי המדיה השונים, רדיו, טלוויזיה ועיתונות כתובה לסיקור השלמת התקנות הנלוות לחוק השב"כ בנובמבר 2004. לגבי כל מדיום נבחן את השחקנים הראשיים בו. בהמשך נבחן את ניתוח הטקסטים שעשינו בהתאם לגישות שונות בחקר התקשורת.
בסוף העבודה ננסה לענות על השאלות האם מתקיים מודל אידיאלי של תקשורת בחברה מתוקנת והאם אכן התקשורת ממלאת את ייעודה, ואם לא כיצד ניתן לשפר את תפקודה.