מבוא:
מטרת העבודה היא לבחון האם מדיניות השכר למנכ"לים בחברות ציבוריות בישראל שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה, מושתתת על עקרונות כלכליים, המבטיחים את האינטרסים של כל בעלי המניות. ובשפה פשוטה, האם יש קשר בין תוצאות הפעילות של החברה לבין שכר אותו מקבל המנכ"ל?
המטרה הרצויה מבחינת בעלי המניות היא שהחברה תצליח בפעילותה ושערך מנייתה יעלה.
המושג "שכר" כולל בתוכו כל יתרת התגמולים, שניתנים למנהלים בנוסף למשכורת החודשית: בונוס תלוי ביצועים, אופציות, תוכניות פנסיה…
החשיבות של בחינת מדיניות השכר בשוק ההון בישראל היא, בין השאר, בהערכת הטענה הרווחת  בציבור שהתגמול למנהלים הינו במקרים רבים בלתי מוצדק מבחינה כלכלית.  כל שנה, כשמתפרסם השכר של המנהלים בחברות הציבוריות בארץ, הוא גורר אחריו דיון ציבורי נרחב. יש המצדיקים את השכר המופרז, שכן הוא נועד לעודד אנשים איכותיים ומוכשרים יותר להיות מנהלים, וכתוצאה מכך רווחי החברה יעלו וגם כל ציבור בעלי המניות ייצאו נשכרים מכך.
מאידך גיסא ישנם רבים המבקרים את השכר, שכן לטענתם הוא לא קשור לביצועי החברה, אלא הוא נובע מיכולתו של המנהל "לסחוט" את הדירקטוריון שאמור לאשר את השכר וכתוצאה מכך נפגעים בעיקר בעלי מניות המיעוט.
בבחינת הגורמים הקובעים את שכר המנהלים בחברות הציבוריות קיים קושי הנובע מהמורכבות והייחודיות של תפקידי המנהלים וההשפעה המכרעת שיש להם על מהלך העסקים של החברה ומהעובדה שאפילו שהתגמול למנהלים נקבע עפ"י המאמץ והתרומה שלהם לחברה, עדיין נותרת הבעיה של מדידת התרומה. החכמה היא למצוא מנגנונים, אשר יאפשרו לתגמל מנהל על פעילותיו ויוזמותיו להשבחת ערך החברה ובכך להמריצו להגדיל את מאמציו להשגת מטרה זו.