הנחיתה באינצ'ון מלחמת קוריאה החלה בהתקפה צבאית רחבת היקף שהאמריקאים הגדירו אותה "כהקשת נחש קוברה".
הצבא הדרום קוריאני הדף את כוחות הדרום ואת האמריקאים המוצבים בדרום קוריאה וכיתר אותם בחלק הדרום מזרחי של דרום קוריאה במקום שנקרא מתחם פוסאן. מטרתו המרכזית של צבא הצפון היה להדוף את הכוחות האמריקאים לים, כתוצאה מריכוז הכוחות הצפון קוריאני על מתחם פוסאן נתמשכו קווי האספקה של הצפון  קוריאנים ביבשה לאורך כל חצי האי הקוריאני, כאשר סיאול היא הנקודה המרכזית של קווי התחבורה ,ההספקה והקשר. חוד החנית הצפון קוריאני אמנם היה חזק ומושחז אך אגפיהם ועורפם היו חשופים לחלוטין.
מרבית עוצמתו של האויב ,אמר מקארתור, מרותקת למתחם פוסאן.
פריצה חזיתית מתוך המתחם תעלה לאמריקאים ב-100000 נפגעים. הצפון קוריאנים אינם מוכנים להתקפה מן האגף, ופחות מכול במקום כמו אינצ'ון" גזרת הפעולה:
אינצ'ון הייתה עיר נמל אופיינית למזרח הרחוק היא הייתה עיר גדולה מאוד בעלת נמל מוגן מפני סערות ופגעי מזג האוויר. ההבדלים בין גובה הגהות לשפל הוא אחד הגבוהים בעולם. זרמי הים שוטפים הלוך ושוב בתעלות מפותלות. זרמים אלו חושפים ומסתירים משטחי בוץ רחבי ידיים, הבעיה המרכזית ביותר היא העובדה כי תעלת הגישה לנמל אינצ'ון היא "סמטה ללא מוצא" שבה קיים מרחב מועט לתמרון או לפנייה לאחור דבר שמהווה בעיה עם אחת הספינות תתבע או תתקע דבר שיכול לגרום לבלימת הנחיתה. כאשר מתקרבים לנמל לאורך תעלת הגישה רואים כי על הנמל חולש אי באורך של קילומטר וחצי המסתיר כמעט כליל את העיר עצמה (האי וולמי-דו) דבר שייצר אילוץ בפני המתכננים שכן אף אחד לא העריך כי ניתן לבצע את הנחיתה ללא השתלטות מוקדמת על וולמי-דו. חופים כפי שמושג זה מובן בדרך כלל אין באינצ'ון כלל אך המתכננים מצאו שלוש מקומות שניתן לבצע בהם נחיתה אך הבעיה הייתה שהם היו פרושים על כ-6 וחצי קילומטר כשהם מורכבים בעיקר ממזחים וקירות מגן. כך כינו ותיארום אנשי צוות התכנון האמריקאי:
·         "החוף הירוק": רצועה של כ-180 מטר בחוף הצפון מערבי של וולמי-דו שתוארה באחד מדוחות המודיעים כפס חול עם קבוצת סלעים פזורות אך במציאות הייתה קבוצת סלעים עם מעט חול מסביב.
·         "החוף האדום": כ-200 מטרים של קיר מגן הנמשך צפונה מאותה נקודה ביבשה שבו מתחיל כביש הסוללה המחבר את הנמל עם וולמי-דו שמאחוריו משתרע אזור תעשיה מוזנח. בשעות השפל נחשפים בין "החוף האדום" לבין הים העמוק כ-1000 מטרים של משטחי בוץ טובעניים ומצחינים.
·         "החוף הכחול":נמצא בעברה האחר של אינצ'ון כשישה קילומטר וחצי דרומית מזרחית ל"חוף האדום" עם קיר מגן בגובה של יותר מארבע מטרים שמאחוריו בריכות אידוי למלח וגבעה תלולה ומכורסמת סחף. הגישה "לחוף הכחול" היא על פני ארבעה קילומטרים של משטחי בוץ.
בהתחשב בשיפוע של קרקעית הים לאורך שלושת החופים האמורים היה צורך בגאות של שבעה מטרים לפחות כדי לאפשר גישה לחוף אך בשביל לאפשר נחיתת טנקים יש צורך בגהות של כ-9 מטרים בשביל לגשת לחוף.
הגהות באינצ'ון מגיעה לכאלה גבהים רק למשך שלושה או ארבעה ימים בחודש ולכן הנחיתה צריכה להיות מתואמת לאותם הימים. אל מול כל חסרונות אל ועמדו לאינצ'ון מספר יתרונות חשובים שהם: 1.קרבתה לסיאול הבירה- מהווה את המרכז של חצי האי קוריאה מאחר ורשת התחבורה המרכזית מתנקזת לעיר.  2.קרבתה לנמל התעופה קימפו שהיה נמל התעופה המרכזי של קוריאה – כיבוש הנמל מהווה בסיס יציב להכנסת כוחות ואספקה לקוריאה.  יש שתיארו את אינצ'ון כמקום בגרוע ביותר לנחיתה אולם דווקא היותו כזה הופך את אינצ'ון במונחים מסוימים למקום הטוב ביותר. פתגם סיני עתיק אומר כי "המצביא הטוב הוא זה היודע להפוך מגרעות ליתרונות" או לפי חלק ממצביאים אמריקאים הייתה "המקום שבו נמצא הפרס הגדול".
תוכן עניינים
שער –עמ' 1
תוכן עניינים עמ' 2
מבוא -.עמ' 3-4
מלחמת קוריאה מהלכים כללים ..עמ' 5-7
הנחיתה באינצ'ון –עמ' 8
גזרת הפעולה והתוכניות לביצוע הנחיתה ..עמ' 9-11
תיאור הנחיתה –עמ' 12
הנחיתה "בחוף הירוק" עמ' 13
הנחיתה "בחוף האדום" -…עמ' 14-16
הנחיתה "בחוף הכחול" –עמ' 16-17
תוצאות המערכה ..עמ' 18-19
ניתוח הנחיתה באינצ'ון אל מול התורה הצה"לית למבצעי כוחות מושטים-עמ' 20-23
מסקנות מניתוח הנחיתה באינצ'ון –עמ' 24-28
סיכום עמ' 29-30 בביבליוגרפיה -…עמ' 31