סעיף 2.1
השאלה האם יש לפעילות העסקית משמעות מוסרית לא נבחנה ללפני הופעתה של הכלכלה הקלאסית (אדם סמית) לפני סמית בתקופת ימי הביניים הכנסייה שלטה בעולם המחשבה המערבית והכנסייה לא אהבה את עולם העסקים, אדם שמנצל את חולשות החברה, תפיסה קתולית. הסיבה לגישה זו נבעה מתפיסה נאיבית של מושג הערך הכלכלי של סחורות, אין סיבה לקנות ולמכור בסכום שונה מהשווי שלו בשל שינויי ביקוש הצע, "חט חמדת הממון" גישה זו התחלפה עם הופעת התנועה הפרוטסטנטית שראו בהצלחה כלכלית את רצון האל, עובד מצליח , עובד בחריצות, מידה טובה, הוא גם חי בצניעות ולכן מצליח לחסוך.
חיוביות זו הביאה לפריחה אדירה של הכלכלה, המסחר, הפעילות הכלכלית. כולם רצו להיות חלק מעולם העסקים. שתי נקודות מבט בוחנות את משמעות עולם העסקים דרך עיניים דתיות.
בתקופה המודרנית אלוהים יוצא מהסברים מדעיים על העולם, תקופת הנאורות, לאלוהים אין חלק בהסברים של מה שקורה על כדור הארץ, גם בעולם העסקים.
קופרניקס טען כי השמש במרכז ולא כדור הארץ ולכן גם האדם לא, ניוטון מציג את הפיזיקה חדשה מהפכה במדע.
אדם סמית מציג איך האדם מתנהג בעולם העסקים, הדבר הבסיסי ביותר לאדם הוא צורך  והאדם מוכן לשלם תמורת מילוי הצרכים שלו. רוב הצרכים הם זהים ויוצרים ביוש בשוק. אל מול הביקוש רואים בעלי הון רב שמעוניינים לקחת מעט סיכון כדי לספק ביקוש , לענות על הצרכים ולהשיג תשואה גבוהה יותר מאשר השקעת כסף בבנק. כך בעלי הון  מתחילים לספק מוצרים ומופיע היצע בשוק. נוצרת תחרות בין המציעים השונים, המשקיעים וכך נוצרת מוטיבציה לשיפור איכות המוצר ומחירו יורד ורמתו עולה.
חיפוש אחר טובה אישית מוביל לטובת הכלל- היד הנעלמה- הרעיון שבמשק חופש, רדיפה אחר הטובה העצמית תוביל גם למיקסום טובת הכלל. מנגנון זה הפך את איש העסקים מטפיל למישהו שמקדם את החברה משום שהוא מספק צרכים חברתיים, יש לו תפקיד משמעותי (הכסף שהוא מקבל תמורת עבודה קשה שלו). יש פה ערכים חיוביים: צדק-  אם תעבוד קשה, תגדיל את הסיכויים לכלכל את עצמך בכבוד. חופש- אדם יכול לבחור מה לקנות, למכור, שוויון- כל אחד יכול לנסות.
יש גם מרכיבים שליליים- זהו השורש של קפיטליזם- בעיית איכות הסביבה, היפרדות חברתית (אינדיבידואליזם) אדם סמית היה פילוסוף של המוסר בסקוטלנד ומהמחשבות שלו על תחום הכלכלה נוצר מדע הכלכלה, מה שהוא אמר, שרדיפה אחר הטובה העצמית במנגנון המחירים בשוק החופשי- חייבת להיעשות במסגרת המוסר והחוק ולא להרוויח כסף בכל מחיר, בכל תנאי ובכל מצב, לא רדיפת רווח בלתי מרוסנת. ככל שהכלכלה הפכה להיות מדע, כלכלנים טענו  כלפי התיאוריה של סמית שההנחה מיותרת, היא רק פוגעת, לדעתם לא כדאי להתייחס לשיקולים כאלו, שיקולים מוסריים יפגעו במשק. מבחן כוחות השוק יקבע האם מד המוצר ראוי ובנוסף אם תחליט מה מוסרי, אתה קובע לאחר את תמונת העולם שלך. יש צורך להפריד בין מוסר ועסקים-
סיכומים ללא ביבליוגרפיה