יחידה 1 – סוציולוגיה מהי?
סוציולוגיה- מדע או עיסוק שיטתי בחקר החברה האנושית. מדע זה עוסק בחקר מגוון יחסי הגומלין בין אנשים. לא האדם כפרט היא מוקד המחקר, אלא תחום ההדדיות בין אנשים, הוא המוקד.
התפתחות הסוציולוגיה- הסוציולוגיה המודרנית מחפשת להבין את החברה בעזרת מחקר, לעומת הסוציולוגיה העתיקים שחיפשו אידיאלים יותר ביקרו את החברה. הסוציולוגיה פרחה בעידן המהפכות הגדולות: הצרפתית (הביאה זכויות לכלל החברה ולא רק לאליטה) התעשייתית והעיור.
השינוי העיקרי: כפרי- עיר שינוי זה גרם לשינוי נוסף וחשוב חברה דתית- חילול. האדם עכשיו חופשי  והוא יכול לבחור לבד במה להאמין.
חלוקת עבודה: בחברה המסורתית כמעט ולא הייתה חלוקת עבודה ואם כבר הייתה אז בין נשים לגברים. בחברה המודרנית כבר קיימת חלוקת עבודה, התמקצעות והתמחות.
מבנה מעמדי:
בחברה המסורתית המעמד הוא שיוכי על פיו נקבעת היוקרה שלך. אם נולדת לאיכר גם אתה תהיה איכר וכך גם האצולה. בחברה המודרנית המעמד נקבע ע"י הישגים. המעמדות הם בד"כ כלכליים.
אמיל דורקהיים שנים 1917-1858 צרפתי לאחר המהפכה הצרפתית. בן למשפחת רבנים אבל לא ממש דתי.
היה הראשון שטען שהחברה היא מבנה, אין טעם לחקור את היחידים כפרט אלא יש לחקור את החברה עצמה על מנת להבין. לשלם יש יותר כוח מסכום חלקיו. נקודת מבטו הייתה מלמעלה- מאקרו.
החברה יוצרת מוסכמות ונורמות, ככל שהחברה מתקדמת כך המוסכמות משפיעות עלינו יותר כיוון שהמוסכמות מתעצבות יותר, הן חזקות מאיתנו.  לכן הדבר היחידי שמשפיע על הפרט הוא החברה = מוסכמות ונורמות.
החברה מטפחת את העצמאות שלנו, מעצבת את הרצונות והרגשות. החברה ע"פ דורקהיים היא כמו אלוהים – הוא מסביבנו ובתוכנו.
הפרט ע"פ דורקהיים תמיד רוצה יותר גל על חשבון האחרים, החברה מווסתת את הרצון הבסיסי הזה בכך שהיא מייצרת כל הזמן ערכים ונורמות.
"מצפון קולקטיבי- מחוייבות לחברה ע"פ נורמות ומוסכמות.
החברה עונה על הצרכים ובמקביל מווסתת את הצרכים של הפרט. בגלל הנ"ל החברה תמיד שואפת ללכידות, על מנת לתפקד בצורה תקינה.(כמו בחברה המסורתית) בחברה המודרנית הלכידות מתרופפת אט אט ודורקהיים מתריע בפני התופעה.  האינדיבידואליזם מאוד מוקצן בחברה המודרנית, הוא בלתי נמנע בגלל חופש הפרט.
אנומיה- חסך בגבולות מוסריים. תופעה שקוראת במצב של חופש, מהפכות, מצב של חוסר בהירות מוסרית במציאות. תוצר של אנומיה יכול להיות עלייה בגירושין או התאבדות.
מחקרו של דורקהיים – התאבדות "תופעה חברתית יש להסביר באמצעות תופעה חברתית אחרת.
דורקהיים לא חוקר את סיבות הפרט להתאבדות, הוא חוקר תופעה חברתית- שיעור התאבדות בקבוצות שונות. והוא אכן מצא הבדלים בין שיעורי התאבדות.
הוא חקר איפיונים חברתיים(סטטוס)  של המתאבד: זכר, נקבה, דתי, חילוני, חייל, אזרח וכו.. כך הוא יכל לקטלג את הממצאים
1 פרוטסטנטים> קטולים> יהודים
2 . רווקים, אלמנים, גרושים> נשואים
3 . קצינים > חיילים > אזרחים
4 . גברים> נשים 5. תקופות שלום> מלחמה
6 . שינוי> יציבות את תופעת ההתאבדות הסביר דורקהיים ע"י תופעת לכידות ופיקוח חברתי לכידות נמוכה – התאבדות אגואיסטית. כאשר אין מספיק קשרים חברתיים, אין קשרים בעלי משמעות אין מספיק רשתות בטחון- פיקוח. אתה לעצמך, אתה לבד – התאבדות לכידות גבוהה-התאבדות אלטרואיסטית. כאשר יש אחריות גבוהה, רמת צפיות גבוהה – מוות למען המדינה.
רמת פיקוח נמוכה- התאבדות אנומית-כאשר תחושת השייכות הקולקטיבית נמוכה, כאשר החוקים לא ממש ברורים התאבדות היא אנומית, תקופת שלום או שינוי.
רמת פיקוח הדוקה-התאבדות פטליסטית- כאשר יש רמת צפיות גבוהה וישנו לחץ יתר על הפרט, הפרט לוקח את גורלו בידיו ומתאבד, הפרט לא מסוגל לעמוד בלחץ.
הגישות התיאורטיות הגדולות פונקציונליזם מבני-(סטרוקטורליזם) הגישה מדמה את החברה ל"אורגניזם חברתי". החברה מורכבת ממספר איברים: ערכים, משפחה, בתי משפט, חינוך וכו. המון מסגרות. כל איבר מתמחה בתחום מסוים אבל תורם לתפקוד התקין של המערכת כולה.
כאשר איבר אחד לא תקין זה משפיע על כל האיברים האחרים, לכן יש תמיד שאיפה לשיווי משקל – לאיזון. איזון בין צרכים לבין מילוי הצרכים. הומואוסטזיס.
בין כל האיברים יש תמיד תאום והרמוניה, יש תלות תמידית בין האיברים כיוון שכל איבר מתמחה.
ע"פ גישה זו אין טעם לחקור את הפרט אלא את החברה עצמה.
שאלות המחקר:
מה הפונקציות בקיימות החברה ?
–
סיכומי קורס ללא ביבליוגרפיה