מבוא:
אנוסים רבים, במשך השנים ובעקבות חינוכם הנוצרי קתולי, האמינו באמת ובתמים בנצרות ולכן נשארו במקום מושבם. הרבה מאנוסים אלו, שהאמונה הנוצרית בליבם, בעקבות חקירות האינקוויזיציה, הודו בהיותם יהודים שומרי מצוות, בגלל הפחד מאבדן רכושם וממוות בידי האינקוויזיציה. למרות הפחד מפני האינקוויזיציה, היו יהודים רבים שהמשיכו בסתר לקיים את מצוות היהדות ואת האמונה היהודית. רבים גם היו האנוסים שמטעמי נוחות כלכלית וחברתית נשארו בחצי האי האיברי ולא הצטרפו לדת ישראל בגלוי.
בעקבות התרת היהדות באמשטרדם, החלו להגיע אליה רבים מהיהודים מספרד ומפורטוגל כיוון ששם הייתה היהדות אסורה והיהודים שהיו בה חיו באונס והיו מוכרחים להעמיד פני נוצרים ולהמשיך לקיים את מצוות היהדות בסתר. גם על משימה זו, של התחזות ליהודים, הקשתה האינקוויזיציה שראתה כמעט בכל  ה"נוצרים החדשים", מתחזים גם אם הם לא באמת היו יהודים בליבם ובאמת קיבלו על עצמם את היהדות. החיים בחצי האי האיברי נעשו קשים על אותם אנוסים שהמשיכו לקיים את מצוות היהדות בסתר ולכן כאשר היה מוצא, והתירו את היהדות באמשטרדם, רבים מהם עזבו ועברו לאמשטרדם והצטרפו מחדש אל היהדות.
 הקהילה היהודית הספרדית פורטוגלית באמשטרדם, הייתה מורכבת רובה מאנוסים לשעבר או קרובי משפחה של אנוסים לשעבר. אותם אנוסים, ראו את החיים באונס גם לאחר שובם ליהדות.  חיי האונס, הותירו את רישומם על אותם אנוסים שהצטרפו ליהדות ולקהילה היהודית באמשטרדם,  בכל תחומי החיים, החל מהאופי הרוחני של הקהילה וכלה באופייה החברתי. הקהילה,אופייה, מנהיגיה ואופן התנהלותה, הושפעו רבות מהעובדה שמרבית חבריה חוו את חוויית האונס ועובדה זו, היא שהכתיבה את אופי הקהילה והחיים בה.
 יוסף קפלן משחזר את אופייה של הקהילה ושל מנהיגיה, על הרקע הייחודי של החברים בה. דרך סקירת מאפיינים כמו חרמות בקהילה, ניתן ללמוד רבות על החששות של מנהיגי הקהילה, על ניסיונם למנוע סטיות כאלו ואחרות מבחינה דתית וחברתית ועל ניסיונם למנוע כל כפירה בסמכותם הבלעדית בקהילה. מבחינת האופי הרוחני הקנאי שלה, ניתן ללמוד על הפחד של ההנהגה מפני כל חילול דתי. הפסקים מבית הדין הרבני של הקהילה, מלמדים אותנו על תפקידו של בית הדין בחיי הקהילה. בחינת מרכיבים אלו ובחינת היחס ליהודים האשכנזים, היחס לקראות ומעמד הנהגת הקהילה, מגלה כי כל המרכיבים הללו מושפעים בקשר ישיר מתופעת החיים באונס בעברם של חברי הקהילה.
  בעבודה זו אבחן, דרך מחקרו של יוסף קפלן, את אופי הקהילה היהודית, הספרדית- פורטוגלית באמשטרדם, על הרקע הייחודי של חבריה- אנוסים לשעבר ואת אופי השלטון הרבני והקהילתי כתוצאה מכך.