הקשר בין שביעות רצון מן הרופא הקונבנציונאלי, מין, מידת דתיות ומקום מגורים לבין  עמדות כלפי שימוש ברפואה אלטרנטיבית ורפואה משלימה תקציר     הרפואה האלטרנטיבית כוללת בתוכה את מגוון היישומים והרעיונות אשר הוגדרו על ידי הנעזרים בהם כעשויים למנוע מחלות, לטפל בהן או לקדם את הבריאות ואת איכות החיים. היא מושתתת על מספר עקרונות מרכזיים: אמונה בכוחות המרפאים של הטבע והעל – טבעי, כאשר השיטות המבוססות על טכנולוגיה נתפסות כמיושנות, מיקוד הטיפול במטופל ולא במחלה, שימוש בחומרים טבעיים והעדפת שיטת טיפול שאינן חודרניות או מזיקות. המחקר בחן את  הקשר שבין מידת שביעות הרצון מן הרופא הקונבנציונלי, מין הנבדק, מידת דתיות ומקום מגוריו לבין עמדתו כלפי שימוש ברפואה אלטרנטיבית. המדגם כלל 80 סטודנטים הלומדים באוניברסיטת בר-אילן, שענו על 3
שאלונים: 1)  שאלון עמדות כלפי רפואה אלטרנטיבית; 2) שאלון הקשר עם הרופא המטפל; 3) שאלון דמוגרפי.
ממצאי המחקר לא תמכו בכך שקיים קשר בין שביעות רצון מן הרופא הקונבנציונלי, מין הנבדק ומידת דתיות לבין עמדותיו כלפי שימוש ברפואה אלטרנטיבית. לגבי מקום המגורים, נמצא כי קיים קשר בין מקום מגורי הנבדק לבין החלטתו לפנות לרפואה אלטרנטיבית.
תוכן עניינים

2 .
מבוא
3
3 . שיטה –…
4
3 .1 נבדקים
4
3 .2 כלים
4
3 .3 הליך 5
4 .
תוצאות –.
6
5.
דיון ..
7
ביבליוגרפיה -…
 10 נספחים
 11
הצעת מחקר כפי שאושרה ע"י המתרגלת  דוגמא של שאלון שהועבר  לנבדקים התפלגות הנתונים הדמוגרפיים במדגם מהימנות שאלונים פלטים של מבחנים סטטיסטיים
2 . מבוא
מטרת העבודה היא לחקור את עמדות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן כלפי שימוש ברפואה אלטרנטיבית ומשלימה. הרפואה האלטרנטיבית כוללת בתוכה את מגוון היישומים והרעיונות אשר הוגדרו על ידי הנעזרים בהם כעשויים למנוע מחלות, לטפל בהן או לקדם את הבריאות ואת איכות החיים. היא מושתתת על מספר עקרונות מרכזיים: אמונה בכוחות המרפאים של הטבע והעל – טבעי, כאשר השיטות המבוססות על טכנולוגיה נתפסות כמיושנות, מיקוד הטיפול במטופל ולא במחלה, שימוש בחומרים טבעיים והעדפת שיטת טיפול שאינן חודרניות או מזיקות (צור ושות', 2002). ההשערה הראשונה מתייחסת לקשר שבין שביעות רצון מן הרופא המסורתי לבין עמדות כלפי שימוש ברפואה אלטרנטיבית ומשלימה. אנו משערים שנבדקים שאינם שבעי רצון מן הקשר עם הרופא המסורתי יגלו עמדות חיוביות יותר כלפי רפואה אלטרנטיבית. השערה זו אוששה במחקר שנערך בישראל בין השנים
1 998-1999. הסיבות לחוסר שביעות רצון מן הרפואה המסורתית היו אי- מתן הסבר ומידע מספקים להם ולבני משפחתם אודות המחלה, אי- שיתופם בתיכנון מהלך הטיפול או מתן הסבר לא מספק אודות תוכנית הטיפול (צור ושות', 2002).
ההשערה השנייה מתייחסת להבדלים בן גברים ונשים בממוצע עמדות כלפי שימוש ברפואה אלטרנטיבית ומשלימה.
במחקר אשר נערך בישראל  בשנת 1997 נמצא כי נשים פונות יותר מגברים לרפואה משלימה, משום שהן גם פונות יותר מגברים לביקור אצל רופא קונבנציונלי (בר כהן ושות', 2000). אותו הממצא התקבל במחקר שנערך בארה"ב בשנת
2 002 (Barnes et al, 2004).
אנו משערים שאחוזי הפנייה הגבוהים יותר מאלה של הגברים מצביעים על עמדה חיובית יותר אצל נשים. ההשערה השלישית מתייחסת לקשר שבין מידת הדתיות של הנבדק לבין עמדתו כלפי שימוש ברפואה אלטרנטיבית ומשלימה.
אנו משערים שככל שמידת הדתיות כל הנבדק תהיה גבוהה יותר, כך תהיה עמדתו שלילית יותר. במחקר שנערך בישראל בשנת 1997 נמצא כי חילוניים פונים יותר מדתיים לעזרתה של רפואה אלטרנטיבית ומשלימה (בר כהן ושות', 2000). הסיבה היא שהרפואה החלופית מזוהה עם אורח חיים מודרני, וזה עומד בסתירה לגישה השמרנית של הציבור הדתי  (Fadlon, 2004).
ההשערה הרביעית מתייחסת לקשר שבין מקום מגורי הנבדק לבין החלטתו לפנות לרפואה אלטרנטיבית ומשלימה. אנו משערים שאנשים המתגוררים באזורים עירוניים יפנו לרפואה חלופית יותר מאנשים המתגוררים באזורים כפריים. הסיבה לכך היא שבאזורים עירוניים רמת זיהום האוויר גבוהה יותר, וזה גורם לתושביהם להיות חשופים יותר למחלות. השערה זו אוששה במחקר אשר נערך בארה"ב בשנת 2002 ע"י ברנס ושות' (Barnes et al, 2004).