במדעי החברה, מחקר איכותני, או מחקר איכותי, הוא כינוי לכל סוגי המחקר שאינם משתמשים בנתונים מספריים ובניתוחים סטטיסטיים של אותם הנתונים, וזאת בניגוד לשיטות מחקר כמותיות. המחקר האיכותי כולל בתוכו מספר זרמים מתודולוגים, בין השאר – אתנוגרפיה, תאוריה מעוגנת בשדה, מחקר נרטיבי, סיפורי חיים וחקר מקרה. כמעט בכל המקרים, המחקר האיכותני משמש כמתודולוגיה מחקרית לאפיסטמולוגיה פוסט פוזיטיביסטית, היינו, לפרדיגמה הפרשנית-הבנייתית.
למחקר האיכותני היסטוריה ארוכה ומפוארת במדעי החברה, אך גם היבטים שנויים במחלוקת הנובעים מתפיסות פילוסופיות שונות של מהות המדע והחקירה המדעית.  בעשרים השנים האחרונות חלו התפתחויות ניכרות בגוף הידע המתודולוגי האיכותי, בכמותם ובאיכותם של המחקרים האיכותיים המתפרסמים בספרים וכתבי-עת מדעיים, ובתרומתם האמפירית והתיאורטית של מחקרים אלה להתפתחות הידע בעבודה סוציאלית ובדיסציפלינות אחרות.  התפתחויות אלו מחייבות עובדים סוציאליים הנעזרים בספרות מקצועית להשכלה בסיסית ועדכנית בשיטות מחקר איכותיות.  בנוסף על כך, קיומם של אלמנטים פילוסופיים, תיאורטיים, ומעשיים המשותפים להתערבות בעבודה סוציאלית ולפרדיגמה המחקרית האיכותנית הופך גישות מחקריות איכותניות לנגישות ואטרקטיביות עבור עובדים סוציאליים.  מתאפשרת הפריה הדדית הבאה לידי ביטוי הן באיכות המחקר האיכותני המתבצע על ידי עובדים סוציאליים והן בתרומת המיומנויות המחקריות האיכותניות לעבודתם הטיפולית של אנשי המקצוע.   עדיין, לרובם של העובדים הסוציאליים, הסטודנטים לעבודה סוציאלית, והחוקרים בתחום, הכרות מועטת ושטחית בלבד עם שיטות מחקר איכותניות.