עפ"י ההלכה ישנן זכויות שאי אפשר לפגוע בהן. יישנו איסור במפורש לפגוע בצורכי הקיום      האלמנטריים של הלווה , בכבודו האישי ובחירותו הפרטית. עקרון היסוד של חירות האדם, הנו     עקרון שבעולמה של היהדות אי אפשר להתנות עליו ואי אפשר לוותר עליו. ישנו אסור להכנס      לרשותו של היחיד, לאסרו או לקחת את כלי עבודתו ודברים בסיסיים לקיומו. עם זאת, עקב    שינויי כלכלי, כאשר העיסוק במלאכה ובעבודת האדמה הלך ופחת, וחיי המסחר הלכו ושגשגו,    הגיע גם שינויי חברתי – מוסרי.  בכדי להמשיך במגמת קיום וקידום מתן האשראי היו צריכים    להגן על המלווים מפני פגיעה עקב התפתחות תופעת הרמאים. כבר בתקופת התלמוד  ישנה    הבחנה בין לווה עני חסר יכולת לבין לווה משתמט–.
המשנה היא קובץ של כללי התנהגות הלכתיים שנכתבו ע"י רבי יהודה הנשיא במאה-..
התוסתפא הינו מקור רישומי נוסף של ההלכה מתק' התנאים. היא נשמרה בשלמותה-
   הלכה י' – מעתיקה ומסבירה על האלמנה – יש כאן הוספה למשנה: המחלוקת הזו בין דעתו של      רבי יהודה הנשיא לדעתו של רבן שמעון-…
. בחוקי המדינות השונות בהן התגוררו היהודים אמצעי המאסר על חוב היה בתוקף מחמיר    וללא הבחנה בין עני לבין בעל יכולת לשלם. בהשפעת חוקים זרים–.
כפי שבהלכה הגיעו ל"פשרה" לגבי המאסר כך גם רצונם מומש ,לבסוף, בחקיקה. בנוסף, עקב הוספת חו"י ב-1992, ישנה הגנה על זכויות האדם והפשרה הזו באה כדי לשמור ולהגן על חוקים אלה.  —