סמינריון - הקשרים בין אישיות הפרט לשביעות הרצון של הפרט ממערכת הנישואין ולסגנון התקשרות

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 9289
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

תקציר בעבודה זו נבחנו הקשרים בין אישיות הפרט לשביעות הרצון של הפרט ממערכת הנישואין ולסגנון התקשרות, מתוך כוונה לבחון באופן מיוחד את ההבדלים בין המינים בקשרים אלו. ראשית, נבחן סוג האישיות של הפרט, כאשר, נבחנו 5 סוגי אישיות נפוצים שזוהו על ידי חוקרים בתחום, והם: אישיות נוירוטית, אקסטרוברטית, פתיחות לחוויה, נעימות, ומצפוניות. שנית, נבחן סגנון ההתקשרות של הפרט, על פי 3 סגנונות התקשרות שונים, והם: הסגנון הבטוח, הסגנון החרד/אמביוולנטי והסגנון הנמנע. לבסוף, נבחנה מידת שביעות הרצון של הפרט בחיי הנישואים. נשאלה השאלה:
האם קיים הבדל בין נשים לגברים בחוזקו של הקשר בין אישיות לסגנון התקשרות? והאם קיים הבדל בין נשים לגברים בחוזקו של הקשר בין סגנון התקשרות לשביעות רצון מחיי הנישואין ? כאשר, שוער כי קיימים הבדלים בין נשים וגברים הן בחוזקו של הקשר בין אישיות לסגנון התקשרות והן בחוזקו של הקשר בין סגנון התקשרות לשביעות רצון מחיי הנישואין. מחקרים בתחום האישיות מאשרים כי ילדים מתפקדים כפרטים לומדים, חברתיים וייחודיים כבר משלב הלידה, וככאלו הם בעלי השפעה על מערכות היחסים שלהם עם נותני הטיפול המרכזיים בחייהם. (Ruppert and  Schneewind ,1998). גם בשלבים מאוחרים יותר של ההתפתחות, מושפע סגנון ההתקשרות של הפרט על ידי מאפייניו האישיים (McWey , 2004) נתונים אלו מעידים על קיומו של קשר בין סוג אישיות לסגנון התקשרות.
לסגנון ההתקשרות של הפרט השפעה על מערכות יחסים בילדות ובשלבים מאוחרים יותר בחיים. (Egeland and Carlson,
2 004). מחקרים מעידים על קיומו של קשר בין סגנון התקשרות לשביעות רצון בחיי הנישואים (Doyle, Markiewicz, Brendgen, Lieberman and Voss (2000); Beesley and Stoltenberg (2002)) השערות המחקר נבחנו בעזרת מחקר כמותי שקרב דגימה של 120 נחקרים, הנשואים מזה 3 שנים ומעלה. נמצא כי:
v     קיים קשר בין סוג האישיות לסגנון התקשרות, קשר זה שונה באופיו בין נשים וגברים v     בקרב נשים, קיים קשר בין סגנון ההתקשרות לשביעות רצון בחיי נישואין v     קיימים הבדלים מהותיים בין גברים ונשים באופן התנהלותם של אלו במערכות יחסים, וכן על הבדלים מגדריים ביחס הסביבה לפרט והאינטראקציה בין הפרט לסביבתו, החל מגיל הלידה ובמהלך חייו.
המלצות למחקרי המשך:
v     בחינת השערות המחקר באמצעות מחקר איכותי או תצפית.
v     בדיקת הקשרים בין האלמנטים הנבדקים בקרב זוגות חד-מיניים v     בדיקת הקשר בין סוג אישיות לשביעות רצון בחיי נישואים.