מבוא
עבודה סמינריונית זו הציגה ניתוח של המחזה "חברות הכי טובות" מחזה שנכתב על ידי  ענת גוב.
ענת גוב כמחזאית כתבה מספר מחזות העוסקות בתגיות נשים, משפחה ומיתולוגיה.
"חברות הכי טובות " מחזה המציג שלוש חברות טובות אשר גדלו ובגרו יחד,  על רקע ראשית המדינה.
בשלב מסוים הן נפרדות, כל אחת לדרכה. החברות בגרו והפכו לנשים עצמאיות, מכובדות ומצליחות. לאישה החד הורית, לאישה הקרייריסטית ולאישה הבודדה בשלב מסוים הן נפגשות כיוון שלא טוב להן בחייהן, למרות מה שהן אולי מקרינות כלפי חוץ,  הכמיהה היא חזרה לימי התיכון, כמיהה לחזור ולהיות צעירות, יפות ו"שטוטניקיות", בלי הרבה נשיאת אחריות ובלי הרבה בעיות, שגם אם הן צצות הן פותרות אותן יחדיו. הן כמהות לחזור אחורה לתקופה אחרת, הצעירה. זאת מכיוון שהן לא מסוגלות לבדן, אלא הן זקוקות לתמיכה והכוונה, ולכן הן מנסות ליישם חזרה את החבורה שהן ייסדו בצעירותן. גם מהלך זה יכול להיקרא כדבר טוב – ליצור אחדות נשית חזקה, אך היא מתגלה, לפחות בינתיים, כילדותית, לא בוגרת ולא אחראית, אלא שוב חוזרת החבורה הנשית להיות ילדותית. באמצעות המחזה מציגה העבודה את  ההתפתחות ההיסטורית, תרבותית וחברתית של שיח הנשים מהעת העתיקה ועד לימינו.
המחזה "חברות הכי טובות" הוצג בתיאטרון הקאמרי והופק למיני סדרה ברשות השנייה לכבלים ולרדיו ובערוץ HOT 3 בכבלים.
המחזה נותן פסק זמן תרבותי של התנתקות מעומסי היום יום  אל  פסק זמן תרבותי של קומדיה, צחוק והומור.