עיונים בשיר השירים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2009
מספר מילים 5199
מספר מקורות 18

תקציר העבודה

חינוך בלתי פורמלי התמחות מדעי החברה קורס:    עיונים בשיר השירים מבחן בית על שיר השירים  תשס"ט ינואר 2009
חלק א'  –  (שאלת  חובה) א.   חיזוקים לקשר בין  שיר הכרם בישעיהו ה 1 -7 לבין שיר השירים ח 12 – 11
נביאים רבים השתמשו במשלים בכדי להמחיש את הנבואות ולקבל התייחסות אובייקטיבית של השומע, כי בשלב הראשון השומע לא מבין כי זהו משל עליו. התחושה המלווה את בעל הכרם היא אכזבה; הוא השקיע רבות בכרם אבל לא קיבל תמורה. כדי שהמשל יהיה סיפור עצמי והגיוני, לא תמיד יש התאמה מלאה בין המשל לנמשל.
זקוביץ  (  
1 998  )  טוען כי  שיר הכרם בספר ישעיהו ( ה, א-ז) מנוי ביסודו על שיר הרם במגילת שיר השירים (ח, יא-יב) או לפחות על  פי רוחו הקדומה.  משפטי הפתיחה בשיר הכרם :"כרם  היה לשלמה…" (פס' יא) .
גם ישעיהו משתמש בנרטיב ה"כרם" כאשר הוא פותח ואומר:" כרם היה לידידי" (פס' א),  ידידיה היה שמו הנוסף של  שלמה (שמ"ב יב , כה, טור-סיני, בתוך: זקוביץ 1998)  הוכחה נוספת מוצא זקוביץ  מוצא  הקבלה נוספת לכך שהנביא ישעיהו מכיר את שיר הכרם בישעיהו ז, כג : " והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף…" בשיר השירים ח, יא כתוב:" איש יבוא בפריו אלף כסף (טור-סיני בתוך זקוביץ 1998 ).
ראוי לציין כי על פי זקוביץ  (1992) בפרשנות הסיפור בשירה המקראית טוען כי שיר הכרם בשיר השירים ובספר ישעיהו  מנוסחים ביחס מיוחד. יחס אישי של בעל הכרם לכרם שלו. זקוביץ מוצא הקבלה  ליחסים כאלו לסיפור כרם נבות היזרעאלי (מלכים א, כא) הפותח במילים  :
" כרם היה לנבות… ביזרעאל…" (פס' א, ) זקוביץ (1992) מציין כי הנביא ישעיהו  משתמש בשירת אהבה המפורסמת משיר השירים וזאת על מנת ליצור גירוי בקרב המאזינים ולנסות לרתק אותם  בנאומיו ובתוכחותיו. כאשר הוא מצליח לרתק אליו את המאזינים או אז יוצר ישעיהו תפנית מפתיעה והוא לא מדבר על הכרם אלא עובר לתאר את האישה האהובה שבעלה שומר עליה מכל משמר כבבת עינו- כמשל. הנמשל   הכרם היא האישה האהובה, כנסת ישראל- עם ישראל אשר חטאיה רבים, היא אינה מכירה בטוב בוראה והוא  עתיד להענישה.
הנביא ישעיהו פותח בשיר האהבה ועושה בשיר שימוש  אליגורי. מדובר  במסקנה  , טוען זקוביץ (1992) בעלת חשיבות רבה כי מעידה על השימוש באליגוריה לכתבי התנ"ך  בכלל ולשיר השירים בפרט, עובדה   שאפשרה ליצור פרשנות אליגורית  לספרות  קדומה של המקרא. (זקוביץ 1992).
פס' 1, ישעיה מדבר אל העם ומספר כי הוא רוצה לשיר להם שיר, סיפור בחרוזים והנושא של השיר זהו כרם שהיה לחברו ומופיע כינויו דודי או ידידי. בתנ"ך דוד מציין אהוב, כלומר ישעיה רוצה להדגיש שיש קשר של אהבה בין בעל הכרם לכרם (כפי שיש בין ה' לעם). ביטוי זה, מתקשר לנמשל יותר –