מבוא
במגילת העצמאות של מדינת ישראל ניתן ביטוי ברור וחד משמעי לזכות לשוויון, אשר מובטחת לכל אזרח בישראל. מדינת ישראל אף הצטרפה לשורה של אמנות בין-לאומיות המבטיחות שוויון של זכויות אזרחיות, כלכליות חברתיות ותרבותיות ואוסרות על כל צורה של הפליה וגזענות.בשנת 1992, עם קבלתם של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, הורחבו סמכויותיה של הרשות השופטת באופן דרמטי עד כדי יכולת לפסול חוקים שחקקה הכנסת, אם לפי דעתו של בית המשפט העליון הם מפרים ערובות נורמטיביות לזכויות האדם. שוויון בין המינים משמעותו שנשים וגברים זכאים לאותן זכויות יסוד ואסור להפלות לרעה גבר לעומת אישה או אישה לעומת גבר. בדרך כלל הנפגעות מאי-שוויון בין המינים הן נשים, אשר במשך שנים רבות היו מופלות לרעה, בתרבות האנושית בכלל וגם בחברה הישראלית. כיום יש בישראל מגמה להשוות את מעמדן לזה של הגברים. בעבודה זו נסקור את מעמדו של הזכות לשוויון לאור חקיקת חוקי-היסוד החדשים, ונגלה מהו מעמדם הנורמטיבי באור הפסיקה והתחיקה. לאחר הדיון המעמיק במעמדו הנורמטיבי, נראה כיצד הזכות לשוויון הזדמנויות באקדמיה היא מקרה מבחן מעניין לשוויון נשים בחברה הישראלית, משום שהיא משקפת את המגמות שעולות מתוך מחקרים אמפיריים: ברמות הנמוכות השוויון עוד נשמר, פה ושם אפילו סימנים ליתרון של הנשים, אבל ככל שמטפסים גבוה בסולם הדרגות, הנשים פשוט נעלמות. אפשר לראות תהליכים חברתיים אלה כסדרה של שלבים, שמקורם בדעה הרווחת כי לנשים חסרות התכונות הדרושות למחקר מדעי ועיוני בעקבות תפקידם הביתי לגידול וטיפוח המשפחה, אך לאור הממצאים נמצא שנשים בסגל האוניברסיטאי עם ילדים או בלי ילדים, מפרסמות בממוצע כמות פרסומים דומה או קצת גדולה יותר מרווקות. נבחן את התפתחות הזכות לשוויון והאם יש מקום לביקורת על המדינה. בהמשך, נראה כי ההבדל בין ישראל ולארצות הברית בעניין הסדרת זכויות יסוד "בלתי מנויות" הינו דומה אך שונה. דומה בכך כי הזכות לשוויון אינה מוגדרת בחוקת ארה"ב באופן מפורש אלא במשתמע, כך גם בישראל. שונה, בכך כי ההבדל המהותי בין המצב בישראל לזה שבארצות הברית, בשנייה, כוננה מגילת הזכויות מלכתחילה כיחידה שלמה ונצבר ניסיון של כמאתיים שנה, שבמהלכן הוכנסו במגילת הזכויות תיקונים ספורים בלבד, ואילו בישראל מכלול חוקי-היסוד מצטבר לאטו עפ"י החלטת הררי, ואף בתחום זכויות-היסוד מהווים חוקי-היסוד חלק ממגילת זכויות הפרט. ובנוסף נציג את המהפכה החוקתית האמריקאית בעקבות פסיקת בראון בנושא השוויון בין השחורים, שהופלו לרעה במוסדות החינוך.