תרגיל שדה בסוציולוגיה ( תצפית ) : התחנה המרכזית הישנה וקניון עזריאלי במהלך השבוע האחרון ביקרתי באזור התחנה המרכזית הישנה ובקניון עזריאלי במטרה לערוך תצפיות ולנסות לאפיין ולהשוות את שני המקומות. לצערי ביקרתי בתחנה ובקניון בשעות אחה"צ ולכן אין התיאור שלי מדויק, אלא מוגבל לשעות אלה בלבד.
            בביקורי בקניון השתמשתי במתודולוגיה של תצפית משתתפת, ניסיתי לחוות את חווית הביקור בקניון במלואה, ולעיתים אף התנהגתי כ"סוציולוג המציצן", צוטטי לשיחות וניסיתי להבין מה קורה מאחורי הקלעים של האינטראקציות בהן צפיתי. לעומת זאת בתחנה המרכזית רוב הזמן התקשיתי להתערות בנעשה ולערוך תצפית משתתפת, זאת משום שהמקום ,האוכלוסיה והשפה היו זרים לי  מאוד ולכן נאלצתי להסתפק בתצפית ולהנסות להציץ על המתרחש מהצד.
לדעתי הבדל מהותי שכזה בסוג התצפית נובע מן העובדה שהקניון והאוכלוסיה שביקרה בו הוא סביבה מוכרת לי ואני חש שייכות למתרחש, לעומת התחנה המרכזית ה"זרה" לי, אמשיך לדון בהבדל זה ובעובדה שדווקא "הלם תרבותי" כמו שחטפתי בתחנה הקל עלי בעבודת הגילוי הסוציולוגי בהמשך העבודה. הסתכלתי על שני השדות הנצפים דרך הפרדיגמה של האינטראקציה הסימבולית וחיפשתי ללא הרף מהי הגדרת המצב הנוכחית, מיהו הקהל ומיהם השחקנים. צפייה דרך פרדיגמה זו ונתעמקות בהגדרות המצב המשתנות עזרה לי מאוד להנציח את ההבדלים העיקריים בין הקניון לבין התחנה המרכזית             ההבדל הראשון הנגלה לעיני לאחר הביקור בשני השדות קשור לצורות ארגון המרחב השונות של הקניון ושל התחנה. אזור התחנה הוא מדרחוב פתוח, מלוכלך, מרוצף בפסיפס של –