סיכום סדנא לכתיבה עיתונאית פרק 1 – העיתונות הכתובה בעולם ובישראל: ציוני דרך
1 .1           תולדות העיתונות בעולם העיתון הראשון נולד לפני מאלפיים שנה, בעיר רומא, בירתה של האימפריה הרומית.זה היה עיתון יומי, הוא לא הודפס על גבי נייר, שהרי אז לא היה קיים הדפוס (הומצא במאה החמש עשרה). הנייר הגיע לאירופה רק במאה השלוש עשרה. העיתון הרומי נכתב בכתב יד, על גבי פפירוס או מגילות קלף, ונתלה בפורום ואף במקומות ציבוריים אחרים. הוא כלל ידיעות בנושאים עירוניים ובענייני דת, דיווחים על נסיעות לחוץ לארץ של ממלאי משרות בכירות וכן מידע על פסקי דין חשובים. אחרי המצאת הדפוס בשנת 1453 הניצנים הראשונים של העיתונים, שמהם התפתחה במשך השנים העיתונות המודרנית.
1.1.1   השלבים המוקדמים בהתפתחות העיתונות שלב ראשון הופצו פרסומים המכונים רילאציה- עלונים כמו שיש היום, דף אחד וחד פעמיים והוצאו לאור לקראת ארועים מיוחדים. פרסם גם את המסרים הדתיים.
שלב שני הופצו קוראנט (שליח) – פרסומים קבועים יותר, היו צעד חשוב למיסוד העיתונות. ראו אור בתדירות שבועית. הופיע כתבנית של ספר. (היו חזקים בהולנד) שלב שלישי הופעת הדיורנאל – יצא לאור אחת לשבוע, סיפק מידע על ארועים מהשבוע שעבר לפי סדר כרונולוגי יומי.
שלב רביעי מרקורי /מרקוריוס (שליח.
למרות התפתחות הדפוס, הדפוס הותיק לא נעלם מן העולם והתקיים זמן רב. העיתון הראשון בעולם – שני עיתונים: בגרמניה 1609. משנת 1615 הומצא עיתון "חדשות הדואר" מנהלי סניפי הדואר היו כותבים את העיתונים ומפיצים אותם. שמם של עיתונים רבים כולל עדין את המילה "דואר" (post). דאר היום (עברי), ג'רוזלם פוסט, וושינגטון פוסט, דיילי מייל – בגלל שמנהלי סניפי הדואר הם אלו שהיו מפיצים וכותבים על כל מה שקראו או שמעו בסניף הדואר.
1.1.2   התפתות עיתונות הפופולארית במאה התשע עשרה במאה השבע עשרה , שמונה עשרה תפוצת העיתונים היתה מוגבלת. בראשית המאה התשע עשרה, החלה הפריצה המשמעותית ונולדו עיתונות עממית המונית והעיתונות הפופלרית.
1 .1.2.1       "עיתונות הפני" עיתון הניויורק סאן החל למכור את העיתונים במחיר של פני אחד, מחיר נמוך מאוד שמתאים לכל כיס.
העיתונים האחרים היו במחיר גובה מאוד. איפשר לכל אדם לקרוא את הידיעות של היום.
העיתונים הופצו בדוכני עיתונים, במכירה ברחובות, למנויים. מי שמכר את העיתון הרוויח מכך. העיתון סיפק לקוראיו ידיעות פוליטיות מעטות וקצרות, והקדיש את עמודיו בעיקר לסיפורים ולדיווחים על אירועים מקומיים ועל בני אדם. מעשי פשע, אירועים חברתיים נוצצים או מסעירים וכן לידיעות שלוקטו מעיתנים אחרים. נטע את היסודות של עיתונות אובייקטיבית ועיתונות ניטרלית. וללא נטיה פוליטית הציג את הידיעות בצורה שווה לכל. הוא נקרא "עיתון הדעות".
מספר המודעות שפורסמו בעיתון כזה גדלו, ניסו להגיע לקהלים רחבים, עסק שנועד לרווחים, מהכנסות מתפוצ ומהכנסות ממודעות.
עיתונות הפני תרמה להתפתחות העיתונות המודרנית:
–         הפעלת חדר חדשות (דסק) –         הפרדה בין עמודים שהוקדשו לחדשות לבין עמודים של מאמרי דעה.
–         המאבק על הקורא שינה את סגנון העיתון : עימוד, סוג אותיות, עיצוב –         שינה את מוקד תשומת הלב מנושאים פוליטיים ודיווחים על אירופה לארועים מקומיים ובמיוחד פשע ומין.
1.1.2.2       "העיתונות הצהובה" בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה עשרים בארה"ב. שני דמויות עיקריות – ג'וזף פוליצר וויליאם ראנדולף הרסט. פוליצר אחראי להיווצרות המונח "עיתונות צהובה". הרסט הציב אותה במרכז המפה הפוליטית והתקשורתית.
–
העבודה כוללת סיכומים ללא מקורות