ניתוח תעודה: שיעור שמיני- חובות האדם (1844)/ ג'יוספה מאציני:
בתהליך איחודה, הייתה שרויה איטליה במאבק פנימי בין יושבי הדרום שדעותיהם באות לידי ביטוי בדבריו של קאבור (ממתנגדיו של מאציני), שהאמין שאיחודה של איטליה יתרחש רק באמצעות מלחמה בין צבאות ובין ממשלות. מנגד, דעותיהם של יושבי צפון איטליה- כפי שבאות לידי ביטוי בדבריו של מחבר התעודה ג'יוזפה מאציני (1872-1805), שהיה מהפכן איטלקי, ממנהיגי התנועה להתעוררות לאומית באיטליה ופעל רבות לאיחודה והכרזה על עצמאותה כמדינה אחת.
מאציני טען שאיחודה של איטליה מקורו בכוח המדיני של העם ובהתלכדותו.
רצונו העז של מאציני לאחד את איטליה, בא לידי ביטוי בתעודה- "חובות האדם". מאציני טוען  כי לאדם יש מספר חובות והחשובה ביניהן היא החובה כלפי האנושות כולה. בני האדם, מתוך רצון ושליחות אלוהית, נדרשים ליצור אחווה ואחדות בין העמים. התרחשותה של חברה מגובשת בעתיד, גורס מאציני, תלויה בהתלכדות ושיתוף פעולה בין בני האדם בעולם כולו סביב מטרה משותפת שהיא חברה מלוכדת. אך בכדי שזו תתרחש, על האדם להרגיש כי במעשיו, הוא יכול לתרום למין האנושי כולו. בדברי עמנואל קנט מחוזקת טענה זו. קנט טוען, כי החולשה האנושית שעלולה לפגוע בלאום היא נטייתו של האדם לחרוג מן הכלל לטובת עצמו ועניין הנוגע לו, נטייתו זו "מזהמת את הרגש הלאומי" כלומר, פוגעת ועלולה לסכן את ההתלכדות הלאומית המדינית אשר ממנה עתידה לצמוח החברה המלוכדת.
איטליה, טוען מאציני, היא המנוף –