תקציר- משפחות וחברה בישראל "במקום טיטולים ודייסות, אני צריכה לשלם חובות". סמדר (שם בדוי), 24, מראשל"צ מגדלת את ילדיה על קצבה של 2700 שקל, וחיה בפחד מתמיד מפני יום שחרורו של בעלה מבית הסוהר. עכשיו היא מתמודדת עם חזית נוספת: פקודת מעצר מהעירייה, בגלל חוב של 400 שקל. כך נראה הצד החלש של החברה. סמדר, אישה מוכה שמגדלת את ששת ילדיה לבד, אינה עובדת וחיה מקצבה חודשית מינימאלית של הביטוח הלאומי.
היא מתגוררת עם ילדיה והוריה בדירה קטנה ואינה מצליחה לעמוד בנטל הכלכלי הקשה. בנוסף לבעיותיה הכלכליות ולפקודת המעצר שקיבלה בעקבות חוב לעירייה, היא חיה בפחד מתמיד מפני בעלה שאיים לרצוח אותה לכשישתחרר מהכלא. שמונה שנים במחיצתו של גבר אלים נתנו בה את אותותיהם. המחשבה שאינה מרפה ממנה היא תאריך שחרורו הקרב של בעלה מבית-הסוהר. היא יודעת כי נשקפת סכנה לחייה ושלא תוכל להישאר במקום המגורים הנוכחי והדבר היחיד אותו היא מבקשת למרות כל בעיותיה הקשות הוא– לחיות! סמדר התחתנה עם בעלה למרות שידעה שהוא אלים ויש לו תיקים במשטרה על אלימות, היא חוותה אלימות עוד לפני החתונה אבל תמיד חשבה שהוא ישתנה. כל הניסיונות להתגרש עלו בתוהו, כיוון שפחדה מאיומיו לרצוח אותה. כיום לאור הכתבה ומצבה הקשה הוחלט לבטל את פקודת המעצר כנגדה ובמקביל לגייס כמה שיותר תושבים שיוכלו לאמץ ולעזור לה ולמשפחתה.
בנעמ"ת ראשל"צ הסבירו את מצבה המורכב של סמדר. נשים מוכות רוצות לשמור על שמן הטוב ואינן מספרות לאיש את מה שעובר עליהן. אחרי תלונה למשטרה אין דרך חזרה.
ישנם מקרים שבהם האישה נפגעת קשות מבעלה ולא יודעת מהם מועדי הדיונים במשפט ואפילו לא מתי הוא יוצא לחופשה. גם כאשר הבעל המכה משתחרר היא אינה מקבלת הגנה ומומלץ לה לעברו למקלט בעיר אחרת.