–
הניסיון הראה כי דוקטורינות אולטרא וויירס גרמו לפגיעה משמעותית ולא מוצדקת בצדדים שלישיים שהתקשרו עם החברה, לכן, בתי המשפט פיתחו דוקטורינות שונות על מנת לספק הגנה לצדדים שלישיים שהתקשרו עם החברה:
1.                  דוקטורינת כללי הניהול הפנימי – כאשר מדובר בהקצאת סמכויות המוסדרת בכלליו הפנימיים של הארגון ואשר אינם מוצאים כל ביטוי במסמכי ההתאגדות הרי שמותר לצד ג' להניח כי הפעולה נעשית בסמכות, והחברה לא תוכל להתכסות עוד בטעות הבטלות, כל אימת שהחריגה מההרשעה היתה חריגה מן האמור בכללי הניהול הפנימי של הארגון, אשר לא מצאו כל ביטוי במסמכי הביטוי – הרי שצד ג' לא היה צריך לדעת על החריגה והחברה מנועה מלטעון על חוסר סמכות.
2.                  מעבר מדוקטורינת כשירות לדוקטורינת שליחות – כתוצאה משינוי התפיסה ההיררכית לתפיסה החוזית של הפירמה האומרת שההתאגדות משקפת גמירות דעתם של המתאגדים להתקשר בחברה.
-..
כאשר חורג השלוח מן ההרשאה שניתנה לו, הרי שההתקשרות עם צד ג' אינה נסמכת על הסכמתו של השולח, לכן היא אינה מחייבת את השולח, אלא אם כן, זה בחר לאשר את הפעולה, בדיעבד, הגנה לצד ג' מובטחת על ידי חיובו של השלוח בתוצאת ההתקשרות.
מצד שני, ניתן לומר שלשאול יש עילת תביעה כנגד החברה כתאגיד, כוון שכרמית פעלה למען החברה, כמו כן חייבים להתקיים שני תנאים כדי שפעילות תחשב לפעולה למען תאגיד:
לפי חזות הפעילות נראה שנעשתה עבור התאגיד.
בעת הפעולה נראה שבזמן ביצועה על ידי השלוח, התאגיד היה לנגד עיניו.
-.היא נקראת "יזמת", הרי היא הגיעה להסכם עם שאול בשם החברה והחברה רשאית לאשר את פעילותה למרות שהחברה טרם התאגדה אי לכך ובהתאם לזאת, גם אם כרמית פעלה ללא הרשאה – החברה יכולה לאשר את פעילותה בדיעבד, וגם כאשר ההתקשרות עם צד ג' אינה נסמכת על הסמכתה של החברה הרי שהתקשרות מחייבת את החברה, כל אימת שצד ג' לא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה, החברה שחוייבה בפעולה כלפי צד ג' תוכל לשוב לאורגן ולתבוע אותו, במידה שזה ידע או היה עליו לדעת על החריגה.
חשוב לציין, שישנם מקרים קצוניים חריגים שבהם בניגוד לרוב המקרים בהם ביהמ"ש מטיל אחריות על החברה בגין הפעולות שנעשו בחריגה מהרשאה וזאת במקרים שבהם מוכחת ידיעה ממשית של צד ג' על העדרה של הרשאה.
…