תרגיל 2-המבנה הפנימי של החב' וחלוקת סמכויות,חובות נושאי משרה וניגוד עניינים
..
 נושאי המשרה היו צריכים להקים מודל פיקוח בכדי להתמודד עם כל סוגי בעיית הנציג, זאת ע"מ שמנהלי החב' יקיימו תפקידם כראוי וימנעו מלפעול בניגוד אינטרסים של החב' ומכלול בעלי המניות, יש לעצב ולבנות אורגן "דירקטוריון החב'" שינחה את המבנה התאגידי הנסמך על הפרדה בין האורגן הביצועי של החב' – אורגן ההנהלה- לבין האורגן המפקח- הדירקטוריון. (סע' 46 לחוק החברות, חביב סגל  "זכויות הצבעה והפיקוח על מנהלי חב'" 426-427).
דבר שלא הביא לידיעת שאר נושאי המשרה בדירקטוריון, מכאן מתעוררת בעייה של ניגוד עניינים, הרי -..
דבר שאם היה מובא לידיעת הדירקטוריון היה משפיע נחרצות על ההחלטה שהתקבלה לבסוף ברוב.
חוק החברות מכתיב שלושה תנאים מצטברים לאישורה של עסקה הנגועה בעניין אישי ("עניין אישי"- לרבות של קרובו ושל תאגיד אחר שהוא קרובו בעלי עניין בו" סע' 1 לחוק החברות) של אורגן החב':
חובת גילוי מלוא האינטרסים וההליכים שננקטו באישור העסקה, הן לחב' והן לאורגנים המאשרים אותה.
אישור בידי אורגנים בלתי תלויים.
2 התנאים הנ"ל נוגעים להגינות הפרוצדורלית, הדין מחייב את בעל העניין האישי לגלות זאת לאורגנים האחרים בחב', כאשר לאחר מכן תידרש החב' לקיים פרוצדורה פנימית שבה מאושרת העסקה ע"י אורגנים שאינם נגועים בעניין אישי.
על האורגן המאשר לבחון את טובתה של החב' ולהבטיח שזו לא תאושר אלא אם כן  הפעולה אינה פוגעת בטובתה של החב' וכרוכה ברציונל עסקי מבחינת החב'.
בחינת העניין האישי מתמקד באיתור זיקה עודפת מעבר לזיקה שיש לכל בעל מניות (ערד השקעות ופיתוח בע"מ נ' מ"י) – חייב  להמנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין מילוי תפקיד אחר שלו (), חייב להמנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החב' ומניצול הזדמנות עסקית של החב' במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו- הרי אם יקדם אינטרסי החב' השנייה שברשותו- – כך יקדם אינטרסיו שלו (אהרון ברק, "ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד" ע"מ 12) כמו כן עליו לגלות לחב' ולבעלי מניותיה כל ידיעה ולמסור לה כל מסמך הנוגע לעניינה שבאים לידי ביטוי בתוקף מעמדו בחב' (מאיר קוט נ' עזבון ישעיהו איתן).
לכן, החב' בישיבת הדירקטוריון לא הייתה חייבת לאשר את הפעולה, ולקבוע תביעת שיפוי בתקנון – (סע' 262 לחוק), …
חציבות, לכן, רשאי ביהמ"ש לתת צו פירוק למחפרונים (סע' 373(א) לחוק).
2 הפנים של מודל הפיקוח (הדירקטוריון) הם:
 1.
הפן של עידוד זרימת האינפורמציה אל הגוף המפקח.
2. פן הרחבת הגדרת האחריות של הגוף המפקח ע"מ שהגוף המפקח יוכל למלא תפקידיו נאמנה, כמו כן נדרש לאינפורמציה הרלוונטית אשר הנחתה את ההנהלה בקבלת ההחלטות, לכן, יש להבטיח ולהוסיף את זרימתה של האינפורמציה מן ההנהלה המעשית אל הדירקטוריון-לפי סע' 122(א) לחוק, על המנכ"ל להודיע ליו"ר הדירקטוריון על כל עניין חריג שהוא מהותי לחב'.
לדירקטורים יש חובת גילוי כלפי בעלי המניות האחרים, כאשר נמנעים הדירקטורים מלגלות עובדות מסויימות לבעל המניות הרי שהמבחן המכריע ביחס לקיום הפרה הוא מבחן המטריאליות, והדירקטוריון נחשב למפר חובת גילוי כאשר לא גולתה עובדה משמעותית שהייתה צפוייה להשפיע על מערך שיקוליו של בעל המניות הסביר בהחלטה כיצד להצביע באסיפה הכללית, -.
מתנגדים לכך פה אחד, וגם בנוסף, לגבי הישיבה הראשונה- לקבל הצעת חברת מחפרונים.
יתר על כן, לפי החלטת העליון בטוקטלי נ' שמשון המנהל לא מורשה להתקשר בהסכמים שבהם יש לו עניין פרטי הנוגד או העשוי לנגוד את ענייני החב' או אלו שאמורים להגן עליה, ולא משנה האם העסקה הוגנת או לא, כמו כן, לפי סע' 52(ב) כשנבצר מהמנכ"ל להפעיל סמכויותיו, רשאי הדירקטוריון להפעילן במקומו אף אם לא נקבעה לכך הוראה בתקנון.
בנוסף, לפי סע' 122 לחוק, למנכ"ל יש חובת דיווח- הוא חייב להודיע ליו"ר הדירקטוריון על כל עניין חריג שהוא מהותי לחב' (סע'
1 22(ב)).
לבסוף יש לומר שלפי סע' 92(ב) לא כל הסמכויות שהפעיל אהרון-קבע את מדיניות השכר, הורה לתת ליפתח 2 מליון ₪ והחלטתו על ההיקשרות במחפרונים- אכן היו ניתנות לאצילה. לגבי יפתח סמנכ"ל הכספים, למרות שהגיע למסקנה שישנן הצעות טובות מזו של מחפרונים, ולמרות שחשש מחוסר איתנותה הכלכלית ומהתקשרות ארוכת טווח עמה, הסכים להציג בפני הדירקטוריון מצג שווא שלפיו ההצעה הטובה ביותר הינה של מחפרונים- למרות שלא כך היה- והוא ממליץ לקבלה, מכאן שהוא פעל בחוסר תום לב.
יש לומר שיפתח נחשב ל"נושא משרה" לפי סע' 1, ולפי סע' 373(ג) נושא משרה של חב' שביודעין היה שותף לניהול עסק של החב'- דינו מאסר שנה אחת, בנוסף, לפי סע' 374 רשאי ביהמ"ש לגבות חזרה את ה2 מליון ₪ שהוענקו ליפתח כיוון שפעל לא כדין בכך שהציג מצג שווא ביודעין.
יפתח ואהרון פעלו בחוסר תום לב הרי נושא משרה חב חובת אמונים לחב', ואם מפרה הוא נחשב למפר התקשרות עם החב' (סע'
5 6(ב) ואמור לנהוג בתום לב ולפעול לטובתה (סע'
5 4(א),לכן אם פעל כך- עליו הנטל להזימו (קוסוי נ' בנק פוכטונגר). לגבי אופיר, שהתנגד להחלטת ישיבת הדירקטוריון, הוא היה יכול לפעול באופן אקטיבי ולעיין במסמכי החב', זכות העומדת לזכותו, ואם היה עושה כן היה מגלה שפני הדברים שגויים, ויפתח הציג מצג שווא הרי היו הצעות יותר טובות ממחפרונים.
לפי סע' 265-267 לכל דירקטור זכות לבדוק במסמכי החב' את רישומיה ולבדוק נכסי החב' ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור (חביב סגל ע"מ 459) יתר על כן, סע' 267 לחוק מזכה הדירקטור בזכות לפנות לביהמ"ש כאשר יש לו יסוד סביר להניח שעומדת להתבצע פעולה של דירקטור העלולה להיות כרוכה בהפרת חובה של נושא משרה בחב'- אהרון ויפתח במקרנו,ובנוסף, לפי סע'
5 7 אם אופיר היה מגלה את החוסר צדק, יש לו אפשרות לפעות ללא דיחוי לזימון ישיבת דירקטוריון.
חשוב לציין גם, שלפי סע' 66(ב) בעל מניה שיש לו אחוז 1 לפחות מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית רשאי לבקש מהדירקטוריון לכלול נושא בסדר היום של האסיפה הכללית שתתכנס בעתיד. זיו כיו"ר דירקטוריון היה צריך מיוזמתו או לפי החלטת דירקטוריון לדרוש דיווחים מהמנהל הכללי בעניינים הנוגעים לעסקי החב' (סע'
1 22(ג)), מה שכלל לא עשה בישיבה, הרי הוא לא שאל שאלות כלל. כמו כן כיו"ר דירקטוריון מפקח על ההנהלה המעשית (סע' 92(א)), הוא המתווה את מדיניות החב' ומפקח על המנהל הכללי ופעולותיו- סע' 120,כמו כן אחד מתפקידיו הוא קביעת המבנה הארגוני של מדיניות השכר (חביב סגל, ע"מ 442)  ופיטור המנכ"ל, מכאן שיש לו תפקיד משפיע ויכל לעשות זאת ברגע שהתגלתה מרמת אהרון.
כיוון שחב' חציבות נקלעה לקשיים, יש להסיק מכך שנגרמה עוולה רשלנית ממעשיהם של אופיר וזיו, הם- כנושאי משרה חבים חו"ז כלפי החב' לפי סע'
5 2 לחוק הקובע שאם מפרים אותה, החב' רשאית לפוטרם מאחריותם (סע'
2 59(א)), כמו כן, צריכים לפעול ברמת מיומנות של נושא משרה (דירקטור) סביר לפי "מבחן הדירקטור הסביר"- מבחן אובייקטיבי לפי סע'
5 3 כנושא משרה יש לפעול ברמת מיומנות של נושא משרה סביר, באותן נסיבות, ולנקוט באמצעים סבירים לקבלת מידע, במקרה זה שניהם הפרו חובתם כלפי החב' וישנו קש"ס – הרי לולא פעילותם הנזק שגרמו לחב' היה נמנע .
חשוב לציין שאחריותם יחד ולחוד, עליהם לפעול בתום לב והגינות להגשמת תפקידם (גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים). –..
אומנם למרות שהיה מניין חוקי בלעדיו (סע' 104-המניין החוקי הוא רוב חברי הדירקטוריון), דעתו הייתה עשוייה להיות חשובה, כיוון שיצא רוב של אחד מול שניים,לכן דעתו של רפאל הייתה יכולה להיות קריטית וחשובה לשינוי ההחלטה,לחלופין- ניתן היה למנות במקום רפאל דירקטור חליף כחבר בועדת לפי סע' 237(3).
יש להוסיף שלכל האורגנים בחב' (גם הדירקטריון לפי סע'
4 6 לחוק) נתונות כל סמכויות העזר הדרושות להפעלת סמכויותיהם – לכן יכלו לפעול כנגד החלטות אלו, כמו כן לכל דירקטור הזכות לקבל מידע, לבדוק את מסמכי החב' ורישומיה ולבדוק את נכסי החב' (סע' 265(א) לחוק), יתר על זאת, זכותם להעסיק יועצים במקרים מיוחדים כגון דנן עם החב' ע"י אישור דירקטוריון או ביהמ"ש (סע' 266(א)) וכך היו יכולים לעלות בקלות על מעשי אהרון, בנוסף, לפי סע' 50 לחוק היא רשאית ליטול ע"י קביעה בתקנון סמכויות הנתונות לאורגן אחר ושסמכויות המנכ"ל יעברו לסמכות הדירקטוריון,  לכן אם היו מגלים שאהרון ויפתח פעלו שלא כדין בניגוד אינטרסים נגועים בעניין אישי ובחוסר תום לב- יכלו ליטול מאהרון המנכ"ל סמכויותיו, כמו כן רשאי הדירקטוריון להפעיל את הסמכות הנדרשת לביצוע ההוראה במקומו- אף אם לא נקבע בתקנון.
. לפי סע' 267(א) אם יש לדירקטור יסוד סביר להניח שעומדת להתבצע פעולה העלולה להוות הפרת חובה- רשאי לפנות לביהמ"ש לבטלה, כמו כן לפי סע' 60(א) על חב' לקיים גם אסיפה שנתית אחת לשנה.
–..
ללא מקורות