תוכן העניינים
מבוא –3
השלכות נפשיות ומשפחתיות של אי פוריות ..5
פונדקאות בישראל ובעולם –8
עמדת ההלכה היהודית בקשר לפונדקאות ..14
פונדקאות ואימוץ ילדים ע"י בני זוג מאותו המין -..18
עלות תהליך הפונדקאות –.19
המדיניות בישראל בהקשר לטיפולי הפריה .21
דיון וסיכום 22
ביבליוגרפיה –…
5 מבוא
מונעים ע"י מוסכמות חברתיות או על ידי אינסטינקט, כ 95%-90% מהזוגות הנישאים  מנסים להביא ילדים לעולם (Ireland, 1993).  כ 17% מהזוגות אינם מצליחים להרות במשך 12 חודשים וכך מוגדרת בעיית אי פוריות  או עקרות:
בפניהם עומדות מספר אפשרויות שהעיקריות בהן: להמשיך לנסות להרות בדרך הטבעית, להתייאש ולהחליט על הפסקת המאמצים לשם גידול ילד, להתייאש ולהחליט על אימוץ או לפנות לטיפולי פוריות. אם יפנו לטיפולי פוריות יהיה עליהם, יחד עם הצוות הרפואי, להחליט על סוג הטיפול כגון: טיפול הורמונאלי, הפריה חוץ גופית "הפריית מבחנה", שימוש בתרומת זרע או ביצית או שימוש באם פונדקאית.
פונדקאות היא הסכם לפיו אישה נכנסת להריון ויולדת תינוק או תינוקות, כדי שתגדל אותו משפחה אחרת. האישה הנושאת את התינוק נקראת אם פונדקאית (נושאת).
פונדקאות כוללת כמעט תמיד הסכם כתוב בין האם הפונדקאית לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק לרשותם. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה. ישנן מדינות בהן ההסכם אינו תקף כלל, במדינות אחרות (כמו ישראל), ההסכם הוא חובה, והוא תקף רק לאחר אישור ועדה מיוחדת. בהסכם מוותרת האם הפונדקאית על האחריות ההורית על הילוד, ומעבירה אותו לצד החתום על ההסכם.
פונדקאות יכולה להיעשות בהתנדבות או תמורת תשלום. מאחר שהריון ולידה הם משימות קשות ותובעניות, ודורשות אחריות רבה ושינויים באורח החיים, פונדקאות בהתנדבות נעשית בדרך כלל בין קרובי משפחה או חברים. כשמדובר באנשים ללא היכרות מוקדמת – שהקשר ביניהם נוצר דרך סוכנויות או באמצעות פרסום – מקבלת הפונדקאית תשלום עבור הפונדקאות, אשר במקרה זה נתפסת כמתן שירות. בשני המקרים נהוג לכסות את הוצאותיה של האם הפונדקאית ובעיקר את ההוצאות הרפואיות.