גורמים המשפיעים על קביעת הריבית בישראל עבודה מסכמת בקורס מבוא לאקונומטריקה ספטמבר  2007
תוכן עניינים
פרק נושא עמוד תקציר  
2
1 מבוא

3
2 סקירת ספרות
4
3 המודל האקונומטרי 5
4 תיאור הנתונים 7
5
אמידה ותוצאות אמפיריות 7
6 בדיקת השערות
1 0 7
סיכום ומסקנות
1 0
8 ביבליוגרפיה
1 2
9
נספחים
1 3
1 0 נתוני המחקר
1 8
תקציר בעבודה זו, אני htns מודל המתאר את הגורמים המשפיעים על קביעת שער הריבית הנומינלי בישראל. המודל מתואר ע"י משוואת רגרסיה ליניארית, כאשר המשתנה התלוי הוא הריבית הנומינלית, והמשתנים המסבירים כוללים סדרה של מסבירים מקרו-כלכליים כגון שער הריבית הנומינלית של תקופה קודמת, האינפלציה הצפויה וחריגה מיעד האינפלציה שקבעה הממשלה בנוסף לשיעור הריבית הנומינלית הייעודית שצופה הבנק המרכזי. עבודה זו מבוססת על נתונים ישראליים חודשיים החל מ- 1:1996 עד ל- 12:2006. הממצאים מעידים על קשר מובהק וחזק בין המשתנים שתוארו לעיל לבין הריבית הנומינלית. בנוסף, קביעת יעד לאינפלציה מושך את הריבית הנומינלית למסגרת מסודרת של שליטה ותמסורת עם האינפלציה. תהליך זה גורם להתמתנות בריבית כפי שחשים בשנים האחרונות. המודל המוצע יכול לשמש לחיזוי ולסימולציות על סמך נתוני העבר. עבודתי מבוססת על המאמר של אלקיים (2001) ומלניק (2005).

1 . מבוא
בנק ישראל עוקב אחר מספר של אינדיקאטורים מקרו-כלכליים לצורך קביעת המדיניות המתאימה. הבנק המרכזי שולט באופן מוחלט בקביעת הריבית המהווה ציר מרכזי שסביבו הבנקים המסחריים קובעים את הריבית השקלית הלא צמודה המוצעת ללקוחותיהם. הבנק המרכזי יכול לשקול העלאה של הריבית כאשר נראה שהאינדיקאטורים הכלכליים השונים מצביעים על קיומם של לחצים אינפלציוניים שעלולים להביא לסטייה מן היעד, זאת במטרה להקטין לחצים אלו.  עבודה זו תנסה להאיר בצורה אמפירית את קשרי הגומלין בין אינדיקאטורים אלו לבין קביעת הריבית ע"י בנק ישראל לפי הכללים המודרניים של שלטיה באינפלציה דרך הריבית ע"מ להשיג בסופו של תהליך ריבית ואינפלציה ברמות מערביות.
בעשור האחרון וכמו שאר מדינות העולם המפותחות,  התחיל תהליך של אימוץ שיטת "יעד אינפלציה" Inflation Targeting. תהליך זה, יחד עם רפורמות אחרות, הביא לבלימת האינפלציה בארץ והכנסתה לתוואי חד ספרתי, ולירידה משמעותית בריבית. יעד האינפלציה בישראל התחיל עם המעבר לרצועת ניוד אלכסונית של שער החליפין והצורך בו נבע מההחלטה ששיפוע האלכסון ייגזר מההפרש שבין יעד האינפלציה המקומי לבין האינפלציה הצפויה בחו"ל. עם הזמן, יעד האינפלציה התחיל לקבל חיים משלו, היעד החל לתפוס מקום כעוגן נומינלי וכגורם שניתן לבסס עליו מדיניות מוניטרית, שאחד ממטרותיה המרכזיות היא הורדת האינפלציה באמצעות הריבית. ליעדי האינפלציה שני מאפיינים חשובים: (א) היעד מוגדר בצורה כמותית ברורה ומפורשת- ביחס לאיזה מדד מחירים מדובר, מהו טווח הסטייה המותר, מהו טווח הזמן שבמסגרתו יש לעמוד ביעד. לעיתים גם מגדירים מראש מצבים שיעד האינפלציה יתוקן או יבוטל; (ב) היעדרו של יעד מפורש בנושא המצרפי המוניטרי ו/או שער החליפין. עצם קביעת היעד והפעלת כלי המדיניות במטרה לעמוד ביעד משקפת נכונות מצד קובעי המדיניות לשלם בטווח הקצר מחיר ריאלי מסוים כדי להוריד את האינפלציה. במלים אחרות, כאשר קובעים את יעד האינפלציה, מסתכלים במשולב על התמונה המקרו-כלכלית ועל סביבת האינפלציה. סביבת האינפלציה מושפעת גם ממשתנים ריאליים כמו הצמיחה, התעסוקה ומשתנים אחרים. לכן, בעת קביעת היעד, מתחשבים מראש בהשפעה האפשרית של המשתנים הנ"ל. חשוב לציין שיעד איננו תחזית. בעוד שתחזית עלולה לא להתממש, יעד מחייב נקיטת צעדים לשם הגשמתו. יודגש גם, שבטווח הארוך יציבות מחירים תורמת לצמצום אי-הודאות, ולכן היא תנאי חשוב לצמיחה בת-קיימא.
                               עבודה זו מתוכננת כדלקמן: פרק 2 יסקור את הספרות העדכנית בנושא זה. פרק 3 יכסה את המודל האקונומטרי. פרק 4 יתאר את הנתונים. פרק 5 ידון באמידה ותוצאות של עבודה זו, פרק 6 יציג בדיקת השערות ופרק 7
יספק סיכום ומסקנות.