סקירת ספרות בנושא לקויות למידה ואינטליגנציה רגשית תוכן:
מבוא. 1
הגדרת המושג 'לקות למידה' 2
לקויות הלמידה המרכזיות. 2
התמודדות רגשית-חברתית של לקויי למידה והגורמים. 3
היפותזת הראשוניות- הגישה הנוירולוגית. 4
היפותזת המשניות- גישת הלמידה החברתית. 5
אינטליגנציה רגשית- הגדרתה ומדידתה.. 6
תיאוריות פיצוי כבסיס תיאורטי למחקר הנוכחי 8
המחקר הנוכחי 8
מבוא
הוא הלך בדרך, משהו נצנץ באור השמש, הוא היה עסוק בלחשוב על פתרון, אך הוא לא יכל להתעלם מהחפץ המנצנץ. מה זה? שאל את עצמו. הוא ניגש והרים, מישהו איבד את הפלאפון שלו היום. פתאום הוא פגש חברים, הם שמחו לראות אותו והציעו לו לטייל. הוא שכח מהפלאפון והשאיר אותו בכיסו. בטיול עם חבריו הם נכנסו לשיחה מעמיקה בענייני העולם. באמצע השיחה הוא לפתע ניגש בביטחון אל בחורה ששוטטה כמאה מטרים מהם, את במקרה איבדת פלאפון? כן! היא ענתה בהתלהבות.
האבדה חזרה לבעליה. החברים שלו הסתכלו עליו בהלם, באילו חושים על טבעיים השתמשת כדי להבחין בה, כשאנו מרוכזים כאן בשיחה קולחת?  ועוד להבין שהיא מודאגת ומחפשת את הנייד שלה, איך?? הוא לא ידע להסביר את מעשהו, אך הדבר נראה לו טבעי לחלוטין.
מקרה זה, מתאר אדם לקוי למידה, בעל הפרעת קשב וריכוז. ניתן לראות כי קשבו מוסח בקלות, על פי גירויים הנקרים בדרכו ולא תמיד בשליטתו. אכן, בעלי הפרעת קשב חסרי אפשרות סינון ויכולת לפקס את תשומת ליבם לדבר אחד. כל דבר קטן יכול להסיח את דעתם. אולם, אי מיקוד הקשב, מאפשר קליטת גירויים רצופה מהסביבה (שפירא, 2002). אדם שאינו בעל הפרעת קשב לא היה בהכרח קולט גירוי שאינו במרכז הקשב שלו. זוהי רק אחת מנקודות היתרון התפקודיות הקשורות בהפרעות קשב וריכוז. על דיסלקטים, כתב דייויס (1994), כי להם דחף יצירתי חזק, כעשרות מונים, יותר מאשר לאדם שאינו דיסלקטי. זאת, בגלל החשיבה בתמונות, החשיבה האינטואיטיבית, החשיבה הרב-ממדית והסקרנות, כנראה על בסיס מנגנון של פיצוי על חסכים במימדים אחרים (דייויס, 1994). במחקר זה, מתוך נקודת מבט של פיצוי, ננסה לבחון את היכולות של לקויי הלמידה בתחום הרגשי- חברתי. זאת, מתוך טענה שלקויי למידה, בניגוד למחקרים רבים בתחום, הם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה ביחס לאנשים שאינם לקויי למידה.