סיכום מבוא
לפסיכולוגיה:
יחידה 1 – מבוא, אסכולות וחקירה מדעית:
פסיכולוגיה= פסיכו-נפש  , לוגיה-חקירה,  פסיכולוגיה=חקירת הנפש.
פסיכולוגיה היא הניתוח המדעי של התהליכים המנטלים ושל מבנה הזיכרון באדם.
החלום:
החלום מההיבט הפילוסופי: טשטוש הגבול שבין החלום למציאות.
חושבים שאירועים שונים שחלמנו כאילו התרחשו במציאות.
קשה לתחום את הגבול בין מצבים אלה למצב החלימה (ערנות לשינה), מפני שהחלימה היא בעצם חדישה של מצב דמוי ערות לתוך מצב שינה.
החלום מההיבט הפיזיולוגי: כשאדם ישן ניתן להבחין בין שני סוגי שינה: שינה שקטה ושינה פעילה.
שינה שקטה: הנשימה והדופק איטיים וסדירים והעניים לא נעות.
שינה פעילה: הנשימה והדופק מאומצים והעניים העצומות נעות הלוך ושוב במהירות.
* במהלך הלילה דפוס השינה משתנה מס' פעמים.
REM- תנועת עיניים מהירות, העיניים נעות במהלך השינה כאילו כאדם ער.
המחקר הפיזיולוגי מתרכז ב-3 מדדים:
* מתח השרירים: נמדד בשרירי הצוואר, כאשר נרדמים בישיבה הראש נופל מפני שחל רפיון בשרירי הצוואר.
* פעולות גלי המוח: פעילות שמשתנה בין ערנות לשינה, גלים מהירים ונמוכים מאפיינים ערות וגלים איטיים וגבוהים מאפיינים שינה.
* ובתנועת העניים המהירות=REM.
שינה פרדוקסלית: החולם נמצא במצב של שיתוק מוטורי מוחלט.
זוהי שינה עמוקה מאוד וקשה להעיר אדם הנמצא בשלב זה.
החלום מההיבט החברתי תרבותי: הסביבה התרבותית גם משפיעה על משמעות והחשיבות של החולם. יש תרבויות שמתייחסות לחלום כחלום עם כוחות על טבעיים,ביטוי לחזון ולנבואה.
תיאורית הפסיכואנליטית.
החלום ופשרו:  פרויד ניסה להסביר את החלום ואמר שהחלום הוא ביטוי לחיי הנפש של הפרט, וניתן לפרשו ולהבין את משמעותו.
פרויד ראה בחלום ניסיון של האדם להגשים משאלות אסורות ומביכות שהחברה מטילה עליהם איסור.
* פסיכולוג אחר טען כי החלום הוא ביטוי לפעילות שלנו במשך היום, בעיקר לאירועים שאנו מייחסים חשיבות.
ההיסטוריה של הפסיכולוגיה:
ההבדלים בין הפסיכולוגיה המודרנית לפילוסופית:
ההבדל הוא בשיטת חיפוש התשובות.
הפילוסופים עוסקים בנושא הנפש והתבססו על תחושות סובייקטיביות.
והפסיכולוגיה המודרנית מתבססת על שיטות מחקר וכלים מדעיים.
ישנם 2 שיטות לעריכת מחקר:
* הסתכלות חיצונית: תצפית.
* האינטרוספקציה (הסתכלות פנימה):
הנבדקים צריכים להסתכל על עולמם הפנימי ולדווח על רגשות חוויות ותחושות בעת ביצוע פעולה.
במשך הזמן התקיימו ויכוחים על שיטות אילו ויצרו אסכולות חשובה שונות:
6 הגישות המרכזיות בהיסטוריה המודרנית:
1. סטרוקטורליזם: התמקדו במבנה התודעה המודעת של האדם.
מרכיבי התודעה הם רגשות, תחושות ודימויים.
הם חקרו- מהם המבנים המנטלים (מבנים נפשיים) המרכיבים את החוויה המודעת, (את תודעת האדם)-שאלת המחקר.
דרך החקירה הייתה בעזרת אינטרוספקציה = התבוננות פנימית.

2 . פונקציונליזם: התמקדו בחקירה במטרות האדם ובתהליכי התודעה.
המוקד היה לבדוק לאן התודעה חותרת, איזה מטרה התודעה מנסה להשיג.
שאלת המחקר- מהי המטרה של תהליכי התודעה בהסתגלות האדם לסביבה?
כל דבר שאנו עושים יש לו מטרה מסוימת.
דרך החקירה הייתה בעזרת תצפית, ע"י הסתכלות מהצד.
ההבדל בין הגישה הסטרוקטורליזם והפונקציונליזם:
הסטרוקטורליזם בדקו מהי התודעה, בדקו מה משותף לבני האדם בעוד שהפונקציונאליסטים בדקו מה מיוחד לכל פרט ופרט, הם בדקו מהי תפקידה של התודעה.
3. ביהייביוריזם:
התנהגות.
הם חקרו רק את מה שאפשר לראות, חקרו התנהגויות שונות של האדם.
שאלת המחקר: ממה מורכבת ההתנהגות שלנו? כיצד התנהגות חדשה נלמדת.
הם טוענים שכולנו נולדנו שווים וכל מה שאנחנו עושים נלמד ונרכש מהסביבה.
דרך החקירה הייתה ע"י תצפית.
ישנם 2 גישות ע"מ שנוכל ללמוד את ההתנהגות שלנו:
* התניה אופרנטית= למידה באמצעות חיזוקים, למידה בשביל לעשות משהו.
* התניה קלאסית= למידה אסוציאטיבית, לימוד התנהגות ע"י אסוציאציה.

4 . גשטאלט: גשטאלט=מכלול, תבנית.
מוקד החקירה הוא התפיסה. השלם גדול מסכום חלקיו= פירוק התבנית לחלקיקיה לא בהכרח תעזור להבנת התבנית.
שאלת המחקר: איך המרכיבים יחד יוצרים את החוויה.
דרך החקירה היה במעבדות חקירה.
באסכולה זו ישנה תופעה שנקראת תופעת פי: מצב בו שני עלומות אור בודדות שנדלקו בחדר חשוך אחת אחרי השנייה יצרו חוויה של תנועה. המרכיבים הם 2 עיגולים והחוויה היא התנועה.
5. פסיכואנליזה: מטרתה הייתה ליצור שיטת טיפול בהפרעות התנהגות.
מוקד החקירה- דחפים, מבנה האישיות והפרעותיה.
שאלת המחקר- מהו הטיפול המתאים להפרעות התנהגות.?
פרויד גילה את התת מודע, הוא היה רופא שבדק מהו הטיפול המתאים להפרעות.
הוא טען שאנו מונעים ע"י דחפים מיניים ותוקפניים ושכך נולדנו.
דרך החקירה- תצפית קלינית-  טיפול באנשים ושאילת שאלות.

6 . אקזיסטנציאליסטית המוניסטית:
עקרונותיה העיקריים הוא מתן משמעות לקיום האנושי, לשים דגש על ההגשמה העצמית.
מוקד החקירה- לבדוק איך האדם מרגיש ותופס את החוויה שלו, גישה זו אומרת שצריך להקשיב למטופל ע"מ להבין את חוויותיו. – פנומנולוגיה.
שאלת המחקר: מה מיוחד אצל כל אדם ואדם?
דרך החקירה: הקשבה למטופל, הבנת המטופל מתוך עולמו, קבלת המטופל.
אם נקשיב לאדם אולי זה יעזור לו.
אמפירציזם מול נייטיביזם:
אמפיריציזם= נלמד מהסביבה, האדם נולד כלוח חלק והידע נרכש מהסביבה.
נייטיביזם= מולד.
האסכולה הביהביוריסטית והפונקציונליזם תומכים בגישת האמפיריציזם.
הביהביוריסטית גורסת שהלמידה היא הגורם המעצב את האדם.
הפונקציונליסטית רואה את הסביבה כבעלת תפקיד מרכזי בעיצוב המצמיד של התודעה.
האסכולת הסטרוקטורליזם הגשטאלט והפסיכואנליזה תמכו בגישה הנייטיביסטית.
הסטורטורליזם טענו שמבנים מנטלים הם מולדים.
הגשטאלט טענו שקיימים בנו מלידה דפוסים העוזרים לנו לארגן את תפיסותינו.
אסכולת האקזיסטנציאליסטית הומוניסטית תמכה בשתי הגישות הללו.
אסכולה זו לא שוללת את העובדה שיש דברים המוטבעים בנו מלידה ובנוסף היא מותירה מקום לחופש והגשמת מודעות עצמית והשתנות.
תומכי העיסוק בפסיכולוגיה:
פסיכולוגיה קלינית: מטפל באנשים המתלוננים על קשיים בחייהם, הפרעות התנהגות או על סימנים המאפיינים מחלת נפש.
פסיכולוגיה ייעוצית חינוכית: פסיכולוג חינוכי, הוא פסיכולוג ייעוצי המתמחה בבצפר, אליו מפנים לאבחון וטיפול ילדים המגלים קשיי למידה והתנהגות. תפקיד חשוב בפסיכולוגיה המונעת כיוון שביכולתו לאתר קשיים אצל ילדים בשלב מוקדם ולדאוג שהם יטופלו בעוד מועד.
פסיכולוגיה מחקרית ופיזיולוגית: חיפוש אחר הגורמים הבסיסיים להתנהגות.
חקר התפיסה, הקשב והזיכרון, הלמידה והתחושה. פסיכולוגים פיזיולוגיים – מתמקדים בקשר שבין המוח ופעילויות אחרות לבין ההתנהגות.
פסיכולוגיה מחקרית – מבצעת מחקר כמו כל תחום פסיכולוגי אחר אך מתמקדת בתהליכים הבסיסיים  הראשוניים של ההתנהגות. פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית:  פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית עריכת בחינות מיון והתאמה לעבודה, מתן ייעוץ למפעלים ולארגונים בייעול שיטות העבודה, בשיפור התקשורת בתוך הארגון, בשיפור ההנעה לעבודה ולייצור וכן בהדרכת מנהלים. פסיכולוגיה חברתית: השפעת הסביבה על התנהגותנו נובעת לא רק מהשתייכותנו לקבוצות שונות, אלא גם מעצם הימצאותנו פיזית בקבוצה של אנשים. השפעות הקבוצה על התנהגות החברים. השפעת הפרט על הקבוצה: מנהיגות, השפעת היחיד על הסובבים אותו. מיישמים על פרסומות ותעמולה.
פסיכולוגיה התפתחותית: ככל שנדע יותר על אופן התפתחותה של התנהגות מסוימת, כך יקל עלינו להבינה. הפסיכולוגיה כמדע:
ישנם 4 דרכים מרכזיים שבו האדם משתכנע באמיתות של ידע:
שיטת הדבקות: האדם דבק בדעותיו מבלי להטיל בהן ספק ומבלי לבחון מידע נוסף. אינו מודה בבעיה או בשאלה ומכיוון והוא מאמין כי בידו כל המידע שהוא צריך.
שיטת הסמכות: שיטה זו יעילה יותר משיטת ההדבקות מפני שהיא מכירה בצורך איסוף מידע חדש. בלעדי שיטה זו היה כל אדם נשען רק על מידע שצבר בכוחות עצמו ולא נעזר במידע שקיבל מזולתו.
השיטה האינטואיטיבית: ע"פ שיטה זו אנשים מאמצים אמיתות אם הן עולות בקנה אחד עם השכל הישר. הם יכולים להגיע לאמיתות אלה ע"י אימוץ בררני של טענות הנראות להם הגיוניות: טענות שחקרו או שקיבלו מזולתם.
השיטה המדעית: הפסיכולוגיה היא מדע של חיי הנפש. ולה יש 2 תכונות המייחדות אותה:
אובייקטיביות: משוחררת משיפוטים ערכיים והעדפות סובייקטיביות מצד החוקר, אין תלות בין תהליך המחקר ומסקנותיו לבין זהותו של המדען ז"א שכל חוקר יגיע לאותה מסקנה.
אמפיריות: על החקירה לעסוק במציאות, כלומר בנתונים (עובדות הנאספות במחקר המשמשות לבדיקת טיעונים שונים).
משתנים: משתנה הוא תכונה שפרטים בקבוצה יכולים להיבדל זה מזה.
(כגון: מין גיל, צבע עור, עמדה פוליטית). המשתנה יכול לקבל ערכים שונים.
משתנה מסביר:
משתנה שלדעת החוקר אחראי לשינויים הנצפים בהתנהגות.
משתנה זה אחראי על השינויים בו מיוחסים למשתנה המסביר.
משתנה מוסבר: משתנה שהשינויים בו מיוחסים למשתנה המסביר.
– נשים מודעות לעצמן יותר מגברים.  משתנים: מין ומודעות עצמית.
משתנה המסביר: מין, המשתנה המוסבר: מודעות עצמית.
כדי שחוק יהיה בגדר הסבר מדעי עליו לעמוד ב 2 דרישות:
חוק: מציין קשר בין 2 תופעות.
* דרישת הרלבנטיות: דרישה שיהיה קשר בין שני המשתנים כאשר ידוע ערכו של משתנה אחד ניתן לחזות ביתר דיוק את ערכו של המשתנה האחר.
* דרישת הבחינות: דרישה שמתקשרת לדרישה שחקירה מדעית תהיה אמפירית= תתבסס על נתונים בלבד.
* הגדרה נומינלית: הגדרה מילונית ומדויקת.
* הגדרה אופרציונלית: מפרט כיצד מדדנו כל משתנה. צריך לפרט בדיוק מה עשיתי כשאם חוקר אחר יבוא וירצה לבצע את אותו ניסוי שיוכל לבצע לפי הדרגה זו.
יש 2 סוגים של מחקרים:
מחקר תיאורי=מתאמי: מחקר רגיל ללא מניפולציה של החוקר. X קשור ל y.
משתמשים במחקר זה במצבים שאי אפשר לעשות מניפולציות כי הדבר לא מוסרי. מחקר זה יותר קרוב למציאות ופחות מלאכותי.
מחקר סיבתי=ניסויי: מחקר שבו החוקר ביצע מניפולציה על הנבדקים, יש במחקר זה גם קבוצת ביקורת.
X גורם ומשפיע ל y.
במערך הניסוי יש לחוקר בקרה על היבטים של המצב- בקרה ניסויית:
בקרה על הסביבה-תנאי הניסוי(רעש, אור).
בקרה על הנוהל-ההוראות מוצגות באותו אופן לכל הנבדקים.
קבוצת ביקורת.
אקראיות או מקריות-מנסים להוריד את רמת ההבדלים בין הקבצות.
כללי האתיקה:
סיכון מינימאלי: אסור לחשוף נבדק לנזק או פגיעה פיזית ופסיכולוגית מעבר לסיכוני היום יום השגרתיים.
הסכמה מודעת: הנבדקים צריכים להשתתף במחקר באופן רצוני בלבד והם רשאים להפסיק את השתתפותם מלי להיענש בכל שלב.
הזכות לפרטיות: כל מידע שנאסף חייב להישאר חסוי וחל איסור להעברתו לאחרים ללא קבלת הסכמה מהנבדק. ניתן להתגבר על כך ע"י הצמדת שם קוד לכל נבדק ע"מ למנוע את זיהוי שמו. שלבים בחקירה מדעית: מה עושים בכדי לבנות מחקר?
1. שאלת המחקר: האם יש קשר בין x  לבין y ?
2. השערת המחקר: לוקחים את שני המשתנים ומשערים על כיוון של קשר ביניהם שאנו מצפים למצוא.
לפי כל השערה מתקיים מחקר:
מחקר גישוש: מחקר שנועד להכיר את התופעה באופן כללי.
שיטת החקירה גמישה ומאפשרת להתבונן במס' רב של תופעות וגורמים.
מחקר תיאורי: מחקר שמתאר בדייקנות תכונות של יחיד מצב או קבוצה.
3. הגדרה נומינלית למשתנים.
4. הגדרה אופציונאלית.
5. איסוף נתונים: איך בודקים את ההשערות?
(לקחנו x  אנשים חילקנו ל x  קבוצות נתנו לכל קבוצה x  שתייה ובדקנו האם יש קשר בין שתייה ה x  לבין רמת הריכוז של הנבדקים).
החוקר יכול לאסוף נתונים ע"י:
תצפית, ראיון קליני, שאלון, סקר.
מעבר לכך החוקר יכול להשתתף במחקר ללא הגדרתו כחוקר וכך לגלות מידע רחב יותר, הוא יכול לשהות במקום 24 שעות ואו שעות בודדות.
6. תוצאות ומסקנות: עושים ניתוחים סטטיסטים ואז מציינים את ההשערה אם היא הוגדרה או לא.
לבסוף מסיקים מסקנה האם יש קשר בין  x לבין y.
קשר בין משתנים:
קשר ישיר: קשר שבו a  גורם ל b.  או ש  b  גרם ל a.
קשר מזויף: a לא גורם ל b, b לא גורם ל a אלא c הגורם ל a  ו ל b.
קשר ישיר מותנה: a  גורם ל b  רק כאשר c  קיים.
סיכום יחידה 2: פיזיולוגית:
שיטות בחקר מערכת העצבים:
מערכת העצבים היא המפקחת על כל התהליכים והפעילויות המתרחשים בגוף לרבות הפעילות ההורמונלית (המערכת הבסיסית ביותר-והיחידה הבסיסית ביותר שלה היא נוירון).
פול ברוקה חקר והסיק כי קיים קשר בין המוח או מערכת העצבים לבין ההתנהגות.
שיטות המשמשות בחקר יחסי הגומלין שבין מערכת העצבים לבין ההתנהגות:
1.      שיטת רישום א.      אפשר להחדיר אלקטרודה דקיקה למוחם של בע"ח או לאזורים אחרים במערכת העצבים כדי שתרשום פעילות חשמלית משתנה בתא בודד או בכמה תאים סמוכים ע"מ לעקוב אחר פעילותם של תאים יחידים במערכת העצבים ולבחון את תגובתם הספציפית לגירויים שונים.
ב.      הצמדת אלקטרודות אל משטח הגולגולת. הנס ברגר היה הראשון שפיתח מכשיר לרישום גלי מוח רושם החשמל שבראש והרישום שנתקבל נקרא – אלקטרואנצפלוגרם ובקיצור – EEG. ניתן להבחין על ידו במצבי שינה וערנות שונים ולעיתים לאבחן מחלות או פגמי מוח.
ג.       מעקב אחר פעילות מטבולית- PET-טכניקה אחת המאפשרת מעקב אחר פעילות מטבולית באזורי מוח שונים, ע"י הזרקת חומר הפולט קרינה רדיואקטיבית בדרך המאפשרת לעקוב אחריו במוח באמצעות מכשיר הרגיש לקרינה זו.

2 .       שיטות גרייה גרייה חשמלית – החדרת סיכום ללא מקורות