מבוא
התפוררותה של האימפריה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה, העניקה בשנת 1947 להודו ופקיסטן את עצמאותן. בין שתי מדינות אלה התפתח סכסוך אלים בנוגע לעתיד חבל קשמיר המוסלמי. הודו מוצאת את עצמה נלחמת מול מדינה המגובה ע"י ארגוני טרור, על חבל ארץ אשר גבולותיו המדיניים שנויים במחלוקת. הטרור הפקיסטני הפוגע בסוברניות של הודו, מורכב מלוחמי טליבאן המסייעים לקבוצת אל – קעידה (www.iat.org.il , מרנקו קובי ,2002). לטענת הודו, פקיסטן מאמנת ומממנת את ארגוני הטרור הנאבקים לניתוק חבל קשמיר מהודו, ופקיסטן מצידה מכחישה טיעונים אלה (www.senat.org.il , א.מ.,
2 002 )     ארגון הטרור הבולט ביותר באיזור הוא לשקאר א- טויבה-  LET (צבא הטהורים).
הארגון החל לפעול בסוף שנות ה-80  כזרוע צבאית של ה   MDI (Markaz-ud-dawa-wal-irshad). ארגון זה אחראי, יחד עם ארגון נוסף, צבא מוחמד, לפיגוע שאירע בבנין הפרלמנט ההודי בניו דלהי ב-13 בדצמבר 2001, פיגוע שהביא את הודו ופקיסטן אל סף מלחמה.
מערכת היחסים הבינלאומית מורכבת משחקנים מדינתיים, ומשחקנים תת מדינתיים. ארגוני הטרור המהווים שחקנים תת מדינתיים הינם בעלי יכולת מוגבלת ומצומצמת לעומת השחקנים המדינתיים, המדינות.  באילו אמצעים משתמשים ארגוני הטרור הפקיסטניים המצליחים לפגוע בסוברניות של הודו ולערער את יציבותה? וכיצד הודו כמעצמה אזורית, בעלת משאבים רבים ותמיכה מהקהילה הבינלאומית מתקשה להתמודד עם ארגוני טרור הפועלים בשטחה.
מחקר זה יבדוק כיצד ובאיזו מידה קיים קשר בין מידת יעילות השימוש במרכיבי העוצמה של הכוח הפיזי, שליטה במשאבים נורמטיביים ויכולת התיאום לבין מידת מימוש היעדים של ארגון לשקאר א-טויבה בהודו בשנים 2000 – 2005 ?
השערת המחקר – ככל שמידת יעילות הפעלת העוצמה בכוח הפיזי גדול יותר, מידת השימוש במשאבים הנורמטיביים גדול יותר ויכולת התיאום בארגון גבוהה יותר. כך גם מידת מימוש היעדים של ארגון לשקאר א- טויבה בשנים 2000 – 2005 גדלה יותר.
שיטת ניתוח – המחקר מתבסס על שיטת ניתוח תוכן איכותי של חומר תיאורטי, ספרים, מאמרים אקדמיים, וכתבות אינטרנט הבוחנים את מרכיבי עוצמת הארגון לשקאר א-טויבה ומידת מימוש יעדיו בהודו בין השנים 2000 – 2005 .
תוכן העניינים
מבוא —  עמ' 1
רקע תיאורטי –..  עמ' 2-3
          2.1 הגדרת העוצמה –.. עמ' 2
          2.2 מאפייני המאקרו עוצמה   עמ' 2
          2.3 מקורות המאקרו עוצמה    עמ' 3     רקע
היסטורי עמ' 4-5
פרק יישומי ..עמ'
6 -10  סיכום –עמ'  11
ביבליוגרפיה   עמ'  12