הבדלים בין המינים בדפוס הקשר בין מידת החוללות העצמית לבין מידת ההערכה העצמית מבוא
הלך חייהם של סטודנטים רצוף במגוון אתגרים הניצבים בפניהם מדי יום בהקשר הלימודי, התעסוקתי והחברתי. על מנת שאתגרים אלו יושלמו באופן מלא ומוצלח, על הסטודנט להיות בעל מגוון נרחב של תכונות ומאפיינים המאפשרים זאת; ביניהם נכללת האינטליגנציה, יכולת עמידה בלחצים, יכולת התמדה, הערכה עצמית וכן תחושת החוללות העצמית. עבודה זו תתמקד במאפייני ההערכה העצמית והחוללות העצמית. ההערכה העצמית כוללת בתוכה עמדות, ערכים ושיפוטים של הפרט לגבי תפיסתו, הרגשותיו, מחשבותיו, התנהגותו ויכולתו, התנסויותיו בעבר, מאפייניו הפיזיים וערכו כאדם. הבסיס המרכזי ליצירתה של הערכה עצמית היא בעיקר האינטראקציה בין ילד להוריו וקשור להליך החיברות של הפרט וכן לאינטראקציה שלו עם הסביבה. במסגרת הליך ההערכה העצמית, הפרט מבצע הערכה כלפי עצמו בשילוב עם הערכתם של אחרים כלפיו (ליברמן, סולומון וגינזבורג, 2005Srivastava & Beer, 2005 ;).   תפקידה של ההערכה העצמית הוא לספק ליחיד מידע בנוגע לשייכותו הבין אישית בתוך החברה (Srivastava & Beer, 2005).
כך למשל, הערכה עצמית נמוכה ושלילית מלווה בתחושות של חוסר ערך, נחיתות, בדידות, דיכאון וחרדה, אשמה, הפחתה בערך ההישגים והיכולת האישית (ליברמן, סולומון וגינזבורג, 2005). מידת הערכה העצמית של הפרט תימדד במקביל למידת החוללות העצמית שלו, תוך נסיון למצוא קשר בין השניים. החוללות העצמית הינה האמונה של הפרט ביכולתו לגיוס מוטיבציה, מהלכי פעולה ומשאבים קוגנטיבים בכדי לענות לדרישות האתגר. החוללות העצמית הינה רעיון כולל של ציפיות האדם ביחס ליכולותיו בהתבסס על נסיון העבר אשר משפיע על ציפיות ההצלחה שלו במצבים חדשים (Stanly, Keith, Murphy & Michael,1997). חוללות עצמית היא אמונה ביכולת, הליך המורכב מהערכה, שיפוט ושליטה של הפרט כלפי עצמו, אשר בסופו נוצר אומדן, שקובע, איך הוא חושב, מרגיש ופועל. זוהי תפיסת יכולת להשיג מטרות או הערכת יכולת לבצע התנהגות, שתביא לתוצאה מסויימת (כ"ץ, 2002).
מבחינת הספרות הקשר בין הערכה עצמית לחוללות עצמית הינו שנוי במחלוקת, כשהדעות מתחלקות בין כאלו שטוענות כי החוללות העצמית מופרדת מהערכה עצמית; לבין דעות הטוענות ששני המשתנים שזורים אחד בשני (Stanly et al., 1997). כמו כן נמצא כי גם ההערכה עצמית וגם חוללות עצמית מושפעים מניסיונות העבר של הפרט ומההליך ההתפתחותי שלו החל מהילדות. וכי ישנו קשר חזק בין שני המשתנים (ליברמן ואחרים,  .(2005
על פי כ"ץ (2002) שכנוע מילולי כפי שמתבצע באינטראקציות היומיומיות, יכול להחליש אמונות חוללות בקרב הפרט בקלות רבה יותר מאשר לחזקן. כלומר חיזוק שלילי מילולי הוא בעל השפעה רבה יותר על החוללות העצמית של הפרט מאשר חיזוק חיובי מילולי. החוללות העצמית בקרב נשים מושפעת משכנוע וורבלי יותר מאשר בקרב גברים. ממצא זה הולם ממצאי מחקרים אחרים, הטוענים כי הערכה העצמית של גברים גבוהה מזו של נשים, עם זאת במחקרים נוספים בתחום לא נמצאו הבדלים בין המינים בהערכה העצמית (אור ובן-אליהו, 1993). בספרות ניתן להבחין במגמה מעורבת כלפי הקשר שבין חוללות עצמית להערכה עצמית, עם זאת נמצאו הבדלים במשתנים הנבדקים בקרב גברים ונשים, כשמחקרים מסוימים מראים יתרון לגברים בעוד אחרים מראים שהיתרון אינו קיים. השוני בין תוצאות המחקרים השונים תלוי בסוג האוכלוסייה שנבדקה  (אור ובן-אליהו, 1993).
עבודה זו תתמקד בנושא ההערכה העצמית וכן בתחושת החוללות העצמית בקרב סטודנטים וסטודנטיות הנתפסים כאוכלוסייה מרובת אתגרים. המטרה הינה בדיקת הקשר שבין מידת החוללות העצמית לבין מידת ההערכה העצמית שלהם לגבי עצמם, תוך בחינת ההבדלים בין המינים בקשר שבין שני המשתנים. החידוש בעבודה זו יתבטא פחות במשתנים הנבדקים שכן אלו נבחנו רבות בספרות, ותהיה בדגש על האוכלוסייה שבקרבה עדיין לא נערך מחקר שכזה לפי ידיעתנו.
מתוך ניסיון לקבל ממצאים מגובשים יותר מהממצאים השנויים במחלוקת בסוגיית הקשר בין המשתנים במחקרים קודמים (Stanly et al., 1997), ינסה מחקר זה לעמוד על הקשר בין תחושת המסוגלות הכללית של האדם לבין ההערכה העצמית שלו. מתוך האמור לעיל, עבודה זו תעמוד על השערות המחקר התיאורטיות הבאות:
1. אנו מצפים כי ימצא קשר חיובי בין מידת החוללות העצמית להערכה העצמית.
2.  בקרב הסטודנטים תמצא מידת חוללות עצמית גבוהות יותר מבקרב הסטודנטיות.
3. בקרב הסטודנטים תמצא מידת הערכה עצמית גבוהות יותר מבקרב הסטודנטיות.
4. בבדיקת שלושת המשתנים יחד, אנו מצפים למצוא כי סטודנטים וסטודנטיות בעלי מידת חוללות          עצמית גבוהה יחושו הערכה עצמית גבוהה יותר וכי ימצא פער גדול יותר בקרב הנשים. הנספחים אינם מצורפים לעבודה