תקציר עבודה בנושא התאגדות עובדים זכות ההתאגדות הינה זכותו של אדם לחבור לקולקטיב לשם הגשמת יעדים משותפים, דהיינו, זכותו של האדם לקדם את האינטרסים שלו באמצעות התארגנות קבוצתית.
הבטחת הזכות לחופש ההתאגדות מסייעת לעובד לשמור על האינטרסים שלו ולהגשים את צרכיו, את נטיותיו ואת שאיפותיו וכן לצמצם אי השוויון ביחסי הכוחות בינו לבין המעביד, לצמצם את הפערים בכוח המיקוח שלו אל מול המעסיק וכן למנוע עליונות כוחנית של המעסיק. זכות זו מאפשרת לעובדים ליהנות מכוחם הקולקטיבי על מנת לשפר את מעמדם במשא ומתן על תנאי עבודתם.
פרופ' רות בן ישראל מדגישה את חשיבותה של זכות ההתאגדות בחברה התעשייתית המודרנית לפיה:  "בעידן הבתר-תעשייתי, המאופיין במורכבות הולכת וגוברת של החברה המודרנית, נשחק כוחו של הפרט בידי ממסדים כוחניים וארגונים רבי-עוצמה, ואין לו כמעט משקל אלא אם הוא משתף פעולה עם חבריו. כך נעשה חופש ההתאגדות תנאי חיוני להבטחת החופש הכלכלי והחברתי של כל אזרח במדינה, ובמיוחד בתחום העבודה. בלעדיו, נבצר מהעובדים להבטיח, להם ולבני משפחותיהם, את קיומם בכבוד אנושי".
הזכות להתאגד כוללת את הזכות להתארגן, הזכות לנהל משא ומתן קיבוצי וכן את חופש השביתה .
זכות ההתאגדות אינה מעוגנת בישראל בחקיקת יסוד, אך היא הוכרה כזכות אדם הלכתית. דהיינו, על אף שזכות ההתאגדות לא נחקקה כזכות יסוד הרי שפסיקות בתי המשפט הכירו בה כזכות יסוד במשפט הישראלי וכזכות הראויה להגנה.
תוכן עניינים
מבוא -.עמ'
3 התאגדות עובדים ואיגודים מקצועיים – רקע היסטורי .
עמ' 5
המסגרת החוקית בישראל -…עמ' 7
ההסכם הקיבוצי וסמכויותיו של ארגון עובדים יציג -.עמ' 8
סעיפי חקיקה מרכזיים המגנים על זכות ההתארגנות של עובדים ועל זכות השביתה-..עמ'
1 0 איגודים מקצועיים בישראל -עמ'
1 2
הקשיים בהליך ההתאגדות -עמ'
1 4
סעדי מערכת המשפט –..עמ'
1 5
סיכום ..עמ'
1 6
ביבליוגרפיה -…עמ'
1 8