עבודה זו תבחן את ההיבטים האתיים הנובעים מן הקשר האמביוולנטי המתקיים בין רופאים וחברות התרופות.
על מנת לבחון סוגיה זו אסקור את המניעים של חברות התרופות לקיום ולקידום הקשר עם הרופאים, ואת המניעים של הרופאים בקיום הקשר עם חברות התרופות, לאחר סקירה זו אציג את הקונפליקטים הנובעים ממניעים שונים לקיום הקשר, מצד אחד נמצא את הגורמים המחברים בין שני הצדדים ונבחן את נחיצות החיבור, ומצד שני נגלה את הגורמים המחייבים חוסר תלות מוחלט וניטראליות מלאה במיוחד של הרופאים המחויבים בראש ובראשונה למטופל. דרכי ההתמודדות עם בעיות אילו התהוו במהלך השנים, תחילה באמצעות אמנות בינלאומיות, כאמנת הלסינקי ובהמשך באמצעות ארגונים שונים המציגים אוכלוסיות שונות בעלות עניין בסוגיות אלו.
בעולם כולו ההוצאה על בריאות נמצאת בעלייה,ובעולם המערבי נמצאת בין 6% ל 10% מהתוצר הלאומי,( ניסנהולץ-גנות רחל, שפרה שוורץ  שגב שני,( 2006 )).
במאמרו White (2006) מסכם את אשר לדעתו הם עיקרי המאפיינים של ענף הבריאות:
שירותי הבריאות מתמיד היו ענף, תחום של תעשיות רווחיות ביותר,כולל תאגידי ביטוחי הבריאות, בתי החולים ותעשיית התרופות.
מאז תחילת המאה העשרים, מוסדות מערכת הבריאות בארצות הברית יצרו השפעה פוליטית , כלכלית וחברתית רבה  באמצעות ארגונים מקצועיים על פני הענף כולו באמצעות מועצות ופעילות פוליטית וכד'. בשנים האחרונות, תאגידי התרופות הפכו למשגשגות ביותר כלכלית וממוקמות היטיב על המפה הפוליטית.
הממשלה משפיעה,בין אם במישרין או בעקיפין על הסביבה התחרותית של ענף שירותי הבריאות.
בשנים האחרונות הממשלה גילתה יחס אוהד במיוחד לענף הרוקחות. אהדה זו הייתה מבוססת על "רווחת התאגיד" שהיה מוסווה כ"רגולציה" ושכלל הגנה נדיבה על פטנטים לעשרים שנה או יותר, מחקר במימון ממשלתי, סוכנויות להסדרת נהלי רגולציה ואין ספור של תקנות שהיו ידידותיות לענף.
קיים כיום משבר בשירותי הבריאות בארצות הברית. מקצוע הרפואה, תעשיית הרוקחות והממשלה, כולם תורמים משמעותית למשבר זה על ידי קשירת קשר לשימור הסטאטוס קוו על ידי הסתרת המציאות הכלכלית ובכך הם חונקים את מאמצי הרפורמה שנעשו בענף.
לפי White (2006) בשירותי הבריאות היו מתמיד פעילויות כלכליות הכרוכה בהחלפת שירותים ומוצרים.
המאפיין המזהה של הרפואה המודרנית,לדברי White (2006),המצטט את  ((Shi & Singh 2004  הינו העלייה המהירה במספר בני האדם המשתכרים בענף. בארצות הברית מערכת מתן שירותי הבריאות מעסיקה כיום (2004) לפחות 10 מיליון, בתוכה 798,000 רופאים ו 208,000 רוקחים. לפי White (2006), בעוד שבשנת 1960 עלויות מערכת הבריאות הגיעו לכדי 5 אחוז מסך התוצר הגולמי של ארצות הברית, הרי שבשנת 2000 הם הגיעו עד לכדי 13 אחוז .
ניסנהולץ, ועמיתיה למחקר,( 2006 ) מציינים כי כ 70%-
8 0% מההוצאה לבריאות מקורה בהוראת רופא,והם האחראים ב 100% על תרופות מרשם.
בעיית האתיקה בקשר בין הרופאים לחברות התרופות.
תוכן עניינים
מבוא
2
ענף שירותי הבריאות .
2
ענף התרופות.
3
מהבעיות האתיות בענף התרופות.
4
אתיקה ותלות הדדית בין ענפי הרפואה והתרופות.
6
אתיקה בקידום מכירות ושיווק חברות תרופות.
7
היבטי אתיקה במעורבות רופאים.
8 סוגיית המתנות לרופאים.
8
אתיקה במחקר רפואי.
9
עירוב יעדים רפואיים או מדעיים עם יעדי רווח בניסויים קליניים.
12
התפתחות היסטורית בקשר בין יעדים רפואיים /מדעיים ויעדי רווח בניסויים קליניים.
12
צורך בפיקוח חיצוני על התנהלות מחקרים קליניים.
13
אידיאולוגיה מסווה בהקשר שירותי הבריאות.
15
קונפליקט אינטרסים.
16
מחויבות הרופא למטופל – התייחסות לשבועת הרופא.
16
תחיקה ועמדות ארגונים וממשלות,למניעת קיום חוסר אתיקה בין ענף התרופות וענף הרפואה.
18
רפורמות לשינוי מצב האתיקה הקיים בין ענף התרופות וענף הרפואה.
19
תחיקה פיקוח ואכיפה למניעת חוסר אתיקה בין ענף התרופות וענף הרפואה.
20 המצב בישראל.
24
דיון סיכום ומסקנות.
26
ביבליוגרפיה.
28