עבודת גמר בקורס דיני עבודה החלת חובות מהמגזר הציבורי על המגזר הפרטי – התפתחותה של זכות הטיעון במשפט העבודה תקציר העבודה:
שימוע הוא הליך שבו ניתנת הזדמנות לאדם, לפני קבלת החלטה משמעותית בעניינו, להשמיע את טענותיו בעניין זה בפני הגורם המחליט, כדי שישנה את ההחלטה המתגבשת. שימוע בישראל מתבטא באופן עיקרי בשלושה: שימוע בדין הפלילי – בטרם החלטה שמגבש גורם מטעם התביעה בדבר הגשת כתב אישום, שימוע במשפט הציבורי – החלטה של רשות מנהלית בעניינו של אדם העושה בתחומה, וכן שימוע הנקשר לתחום דיני העבודה – בטרם החלטה שמגבש מעביד בדבר פיטורים של עובד או בדבר שינוי מהותי באופי עבודתו של עובד. במסגרת עבודה זו, נתמקד בשימוע הנוגע לתחום דיני העבודה בישראל – תוך התייחסות לשימוע במשפט הציבורי ובמשפט הפרטי. במסגרת משפט העבודה המודרני, זכות השימוע הינה זכות בסיסית ויסודית העומדת לעובד בשלב סיום יחסי עובד-מעביד. זכות זו נובעת מכללי הצדק הטבעי(1) ומעקרונותיו של משפט העבודה. חובת עריכת שימוע, בניגוד לדעה הרווחת, אינה חלה אך ורק על מעבידי המגזר הציבורי, היא מחייבת את כלל המעבידים. כיום, זכות הטיעון עומדת ביחס לכל העובדים וחובת השימוע חלה על המעסיקים במגזר הציבורי, המגזר הדו-מהותי(3) והמגזר הפרטי כאחד. מצב העניינים העדכני, בו זכות השימוע איננה נחלת עובדי המגזר הציבורי, הוא תוצאת יד מכוונת ומגמה שיפוטית שהביאה להחלה של חובת השימוע מצד המעסיק במגזר הציבורי על המעסיק במגזר הפרטי. כבר כעת, בשלב ראשוני זה, ייטיב אילו נועיל לסבר את האוזן ונביא מדברי השופטת ארד בפס"ד אודות אי מילוי חובת השימוע שגרר בסופו ביטול והשבה של העובד למקום העבודה(4): הלכה פסוקה היא, כי זכות הטיעון הינה זכות יסודית ובסיסית הקנויה לעובד במסגרת יחסי העבודה בינו לבין מעסיקו. אין חולק על כך שלמעביד שמורה הפררוגטיבה לנהל את עסקו עם זאת, זכות הקניין של מעסיק בעסקו ושל המנהל במפעלו אינה זכות מוחלטת, וככל זכות אחרת עומדות כנגדה זכויות שמקורן במשפט העבודה, במשפט המנהלי ובעיקרי הצדק הטבעי כי אל מול הפררוגטיבה הניהולית האמורה, עומדות זכויותיו של העובד במקום העבודה, ובהן זכותו היסודית כאדם וכעובד, שלא להיות "בבחינת פיון על לוח שח-מט, המועבר מהכא להתם ואל מחוץ ללוח, מבלי שתינתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו(5).
בעבודה זו, אדון בין היתר, בעמדת בית הדין לעבודה בשאלת זכות השימוע, תוך ניתוח פסיקה וניסיון התחקות אחר המגמה של החלת חובה זו ממשפט העבודה הציבורי אל משפט העבודה הפרטי. נושא עיקרי זה, יהיה כחוט השני, כשלצידו יובאו הסברים אודות המשפט הציבורי והמשפט הפרטי, כללי עריכת השימוע, מטרת הליך השימוע, הכללים לעריכתו, תרופות בגין הפרתו, וכן באילו מקרים הוא נדרש. אנסה לענות על שאלת המחקר הבאה : האם קיימת השפעה של המשפט הציבורי על המשפט הפרטי בתחום החובות בעת סיום העסקת עובד? אם כן, במה מתבטאת השפעה זו, כיצד התפתחה ובאיזה אופן תורמת לזכויות העובד במגזר הפרטי. תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: רקע – אודות משפט העבודה והמשפט הפרטי והציבורי הישראלי
1 .1 מבוא
1.2 המשפט הפרטי והמשפט הציבורי
1 .3 סיכום פרק שני: הליך השימוע
2 .1 מבוא
2.2 מטרת הליך השימוע
2 .3 כללים לעריכת שימוע
2 .4 סעדים ואכיפה
2 .5 הליך השימוע – מתי?
2.6 סיכום פרק שלישי: החלת חובת השימוע מהמגזר הציבורי על המגזר הפרטי
3 .1 מבוא
3.2 מגמת החלת זכות הטיעון על המגזר הפרטי
3 .3 סיכום
4 סיכום ומסקנות ביבליוגרפיה