עבודה סמינריונית בנושא הגירת ילדים. העבודה בוחנת את תופעת ההגירה לאור עקרון טובת הילד. העבודה כוללת סקירה מקיפה של המשפט המשווה, לרבות ארה"ב (חלוקה לפי מדינות), אנגליה, אוסטרליה, קנדה, גרמניה וכן בחינה מדוקדקת של הדין הישראלי לרבות פסיקת בתי המשפט.

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מקורות 62

תקציר העבודה

תוכן עניינים
שם הפרק עמוד הקדמה —
2
ארה"ב —
4
קנדה –.
8
בריטניה -..
12
אוסטרליה –
14
המצב בישראל
16
יישום עקרון טובת הילד …
21
דין מוצע -…

5 סיכום –..
28
הקדמה:
ריבוי ההליכים בבקשות של הורים משמורנים להגר יחד עם ילדיהם למדינה אחרת משקפים את התמורות במציאות חיינו, בה הופך עולמנו לכפר גולבאלי.  אין מדובר בקלישאה. כלכלה עולמית המבוססת במידה רבה על חברות בינלאומיות, הגברת התיירות, התקדמות טכנולוגית וריבוי העסקת עובדים ממדינות אחרות, לצד שיעור גירושין גבוה הם בין הגורמים העיקריים לתופעה זו.  מאידך, ניתן לראות בכך גם תוצאה של שינוי מסוים במעמד האב במשפחה ובהגברת המעורבות אבהית בגידול הילדים המתבטאת ברצון לשמר מעורבות אקטיבית בחייהם לאחר הפרידה או הגירושין. גם ישראל אינה נותרת מאחור מבחינה זו. אם כי באיחור מסוים לעומת המדינות המפותחות, גם בישראל החלו ב-20 שנים האחרונות להתרבות מקרים המובאים בפני בית המשפט בהם מבקש ההורה המשמורן, לרוב האם, להגר למדינה אחרת יחד עם הילד המשותף. לעיתים מדובר בנסיעה לתקופה קצובה, לצרכי עבודה או לימודים ולעיתים מדובר בהגירה של ממש.
סוגיית העתקת מקום מגורים של הורה משמורן יחד עם ילדו הקטין הינה מהנושאים הקשים הבאים להכרעת בית המשפט, וכפי שנאמר בפסיקה:    "משפט הטבע הוא, שילד יגדל בבית אביו ואימו: הם שיאהבו אותו, הם שיאכילו וישקו אותו, הם שיחנכו אותו, הם שיעמידו אותו על רגליו עד אם גדל והיה לאיש. זו זכותם של אב ואם, וזו זכותו של הקטין".   משהכתיבו החיים מציאות אחרת, מובאת ההכרעה לפתחו של בית המשפט ושומה עליו לעשות שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו כדי למזער הפגיעה בילד ככל הניתן. הקושי הגלום בהכרעה בבקשה להתיר הגירתו של קטין אין לו שיעור וזאת בעיקר מאחר ובית המשפט נדרש להעריך מהי טובתו הקונקרטית של הילד. הערכה זו מבקשת להתחקות אחר מרקם יחסים משפחתי עדין, רגיש ומורכב, אחר חפצם, יכולתיהם, רצונותיהם ועניינים שבנפשם של הקטין ושל הוריו. היא מבקשת לרדת לעומק היחסים שבין אב ליוצא חלציו, שבין אם לפרי בטנה, ולהעריך את עצמת הקשר ביניהם, את חוסנם הנפשי והרגשי להתמודד עם כל אחד מן התרחישים השונים שעשויים להיווצר. בית המשפט המתבקש לאשר הגירת הקטין נדרש להעריך על בסיס אירועי העבר וחוות הדעת של מומחים מקצועיים מהי ההחלטה התואמת טובתו של הקטין. מדובר אפוא בהכרעה המפנה פניה אל העתיד, אל הבלתי נודע, ואשר מבקשת את בית המשפט לקבוע היכן ייטב לקטין. מיומנויות "נבואיות" מעין אלה אינן ממיומנויותיו הטבעיות של בית המשפט אשר מכריע בדרך כלל בסכסוכים שבמוקדם אירועים שבעבר. כאמור, בדיון בבקשות לאישור הגירה קיים קושי המובנה במהות העניין, שכן אם תיעתר לבקשה נמצאת פוגע לבטח בקשר שבין הילד לבין ההורה הנותר במקום המושב המקורי ואם תידחה הבקשה נמצאת פוגע בהורה המשמורן המבקש להמשיך בחייו לאחר גירושיו, ליצור לעצמו תא משפחתי חלופי, לקדם ולהגשים עצמו, לשפר את איכות חייו ולקבוע את מהלכם, וכל זאת תוך שהוא ממשיך לשמש כהורה משמורן הדואג ביומיום לכל מחסורו וצרכיו של ילדו.
ההכרעה בבקשה להתיר את ההגירה – כהכרעה ביתר ענייני משמורת ילדים – משמעה איפוא הכרעה בדיני נפשות. המציאות המרה במשפטי הגירה היא שבית המשפט נאלץ לבחור בין מספר אלטרנטיבות, תוך חיפוש אחר האפשרות הפחות גרועה, כאשר ברור כי גם זו תפגע ברווחת הילד. לרוב, אפשרויות אלו קבועות וכולן בעלות פוטנציאל להשפעה שלילית על הילד.
במרבית המקרים עומדות בפני בית המשפט האפשרויות הבאות:
א.       לאפשר להורה המשמורן להגר יחד עם הילד. ב.       להורה יוצע להגר ללא הילד והמשמורת עליו להורה השני – אפשרות זו אינה ריאלית במרבית המקרים, ולא התקבלה בפסיקה, כפי שתובא בהמשך.
ג.        לאסור על הגירת הילד, והשארתו בחזקת ההורה המשמורן, בישראל. כפי שנראה, ישנן מדינות בהן הדיון בבקשות הגירה, נסב סביב עקרון טובת הילד בלבד ואילו במדינות אחרות בתי המשפט נותנים את הדעת גם לשיקולים אחרים, כגון זכותו של ההורה המשמורן להגשים עצמו, אם מבחינה אישית, כלכלית או משפחתית במקום אחר. שיטות משפט אחדות קובעות חזקה בדין לטובת מי מההורים ובכך מטילות נטל הוכחה קשה למדי על ההורה השני.   קיימים חילוקי דעות לא רק בין שיטות המשפט השונות אלא אף בין המומחים עצמם, באשר לאמצעי בעזרתו ניתן יהיה לקבוע האם ליתן היתר הגירה או לאו. דוגמה מובהקת לכך הינה המחלוקת הציבורית בין שתי פסיכולוגיות ילדים ותיקות, ג'ואן קלי וג'ודית וולרסטיין אשר לאחר שנים של שיתוף פעולה בחקר השפעות הגירושין על חיי הילדים, מצאו עצמן במעמד של עדים מומחים משתי צידי המתרס בבית המשפט בקליפורניה.   בעוד שוולרסטיין מדגישה את החשיבות שעל בית המשפט להעניק לקידום רווחת ההורה המשמורן, בהנחה כי הדבר ישפיע באופן ישיר הן את רווחת הילד וטובתו, קלר גורסת כי יש לתת את הדגש לעקרון טובת הילד בלבד. ברם, קביעת טובת הילד אינה מלאכה פשוטה.
מטרת עבודה זו הינה לבחון האם הגיעה העת לבצע שינוי בטיפול במקרים אלו, בהתחשב ביתרונות ובחסרונות של ההלכה הפסוקה הקיימת כיום ובהתבסס על פסיקת בתי המשפט במדינות השונות. –
ללא רשימה ביבליוגרפית