הנחיות לעבודת הסיכום יש לבחור שני טקסטים* ולערוך ביניהם השוואה לגבי שניים או יותר מהנושאים הבאים:
·     תפיסת הילדות [למשל, האם הילד מוצג כתמים או כמתוחכם? האם הוא מוצג כאובייקט לחינוך או כיחיד בעל זכויות ודעה משל עצמו? האם ילדות נתפסת רק כהכנה לבגרות?] ·     מעמד הילד/ה בחברה [למשל, האם קיימת הפרדה בין העולמות? מי במרכז? האם הילד מוצג כחלק מחברה או כאינדיבידואל? יחסי סמכות לעומת שוויוניות] ·     שיטות גידול הילדים [למשל, האם מושם דגש על צרכים רגשיים, חברתיים או שכליים? הדגשת צייתנות לעומת עידוד ייחודיות (או סמכותיות לעומת שוויוניות), שיטות משמעת]   ·     הבדלים בתפיסה או ביחס לבנים ולבנות [השפעת המגדר על ההתייחסות לילד, סטריאוטיפים] ·     תפיסת התפקיד האימהי ["מיתוס האימהות", שינויים ביחס לתפקיד האם] ·     תפיסת התפקיד האבהי [מקומו של האב במשפחה, שינויים בתפיסת תפקיד האב] ·     תפיסת המשפחה [למשל, חלוקת התפקידים ההוריים (מי עושה מה?), "מיתוס המשפחה"] אפשר להתייחס באופן כללי ל"ילד" או באופן ספציפי לתינוק, לילד או למתבגר.
*הטקסטים יכולים להיות סיפורים או שירים (כולל אגדות עם), סרטים, סדרות טלוויזיה, כתבות בעיתונים או בכתבי-עת. גם ספרי הדרכה להורים הינם מקורות טובים. חשוב לשים לב, שלא תמיד התפיסות מוצגות בגלוי, ואתם צריכים לגלות אותן מתוך הטקסט. לגבי כל אחד מהנושאים שנבחרו, ההשוואה צריכה להסתמך על 2 מקורות תיאורטיים, שלפחות אחד מהם מופיע ברשימת הקריאה של הקורס. ניתן להפגין יצירתיות בבחירת הטקסטים המושווים, אבל את הטענות, שאתם מעלים, הכרחי לקשר לדברים שנלמדו בכיתה.
·     יש לתת תקציר של העלילה, שיופיע כנספח. בגוף העבודה יש לצטט ממנו עדויות לטענותיכם.
·     הקף העבודה: 5-6 עמודים – לא כולל נספחים. הכרחי לצרף רשימה ביבליוגרפית.
·     ניתן להגיש את העבודה בזוגות.
·     תאריך אחרון להגשה: 27.2.09. ·     את העבודות ניתן למסור במדור עבודות, או לחילופין לשלוח במייל למתרגלת או למרצה. על הסטודנטים ששולחים את העבודה במייל, מוטלת האחריות לוודא כי הגיעה: כי קיבלו אישור במייל חוזר.
הנחיות לעבודת הסיכום ·          מטרת העבודה היא להציג השוואה בין 2 הטקסטים (ספרים, סרטים, סדרות וכד') שבחרתם לגבי האופן, שבו מבוטאים בהם 2 או יותר מנושאי ההשוואה המוצגים בקובץ "עבודת הסיכום". בין הטקסטים המושווים חייב להיות שוני לפחות ב-2 מנושאי ההשוואה, אבל יכולים להיות אספקטים דומים ואפשר להציג גם אותם בעבודה. ·          כבסיס להשוואה, יש להביא 4 מקורות תיאורטיים, כאשר לפחות 2 מקורות (אחד עבור כל נושא) לקוחים מרשימת הקריאה בסילבוס של הקורס. אפשר (לא חובה) להשתמש גם ביותר מ-2 מקורות ברשימה או להביא מקורות תיאורטיים אחרים, אבל הכרחי להציג אותם ברשימה הביבליוגרפית ובמראי מקום בגוף העבודה. מותר גם להיעזר במקורות רציניים מהאינטרנט, אבל גם אותם חייבים לרשום ברשימה הביבליוגרפית באופן הבא: שם המחבר, שם המאמר, שנה (או תאריך ההורדה מהאינטרנט) וכתובת הקישור לאינטרנט.
·          הצגת החומר התיאורטי פירושה סיכום קצר, שיכלול רק את הטיעונים הרלבנטיים להשוואה הספציפית שמובאת בעבודה. רצוי מאד להמעיט בהבאת ציטוטים מהמקורות, אלא להביא את הדברים במילים שלכן. אם מביאים ציטוט יש להציג אותו בתוך מירכאות.
·          חובה להביא דוגמאות (ציטוטים) מהטקסטים המושווים לשם תמיכה בטיעונים שלכם. חשוב להקפיד, שיהיה קשר ברור בין הציטוטים מהטקסטים לבין הטיעון שאותו הם באים להדגים.  ·          יש להביא (בנספח) תקציר של הטקסטים הספרותיים שמהם נלקחו הדוגמאות. תקציר פירושו תיאור העלילה במספר משפטים, שמעבירים את המסר שאליו אתם מתייחסים בעבודה. ·          לא ניתן להביא בעבודה טיעונים, שאינם מבוססים הן על המקורות התיאורטיים והן על דוגמאות מתוך הטקסטים. ·          בכל עת, שמביאים התייחסות למקור (תיאורטי או ספרותי) כלשהו, חובה להביא מראי מקום. מראי המקום יופיעו רק בהקשר של הדברים הנאמרים באותו המקור.
·          רצוי מאד לערוך את ההשוואה בין 2 טקסטים. אבל אם בשום אופן אינכם מצליחים למצוא 2 טקסטים, שנבדלים ב-2 נושאים, אפשר להשוות טקסט אחד ל-2 טקסטים שונים (כלומר, השוואה בין 3 טקסטים). במקרה זה, חשוב במיוחד למצוא טקסטים, שיש ביניהם הבדלים משמעותיים באחד מהנושאים המרכזיים ברשימה.    דוגמאות לנושאים אפשריים ·          השוואת טקסטים מתקופות שונות לגבי תפיסת הילדות, יחסי הורים ילדים, תפקיד ההורה וכד'. ·          כיצד מתבטאת תפיסת האימהוּת ("מיתוס האימהות") בטקסטים שונים? השוואה בין עבר להווה או בין יצירות לילדים ויצירות למבוגרים. אפשר לעשות השוואה דומה לגבי תפקיד האב, תפיסת המשפחה וכד'. ·          דמות האם החורגת באגדות ילדים לעומת דמותה בטקסטים עכשוויים. ·          השוואת עמדתם של ספרי הדרכה להורים בנושא/ים מסוים/מים (למשל, ענישה): מהן ההמלצות, וכיצד הן משתלבות בתפיסת הילד ובתפיסת תפקידי ההורים (מקום ההורים בהשוואה למקום הילד, התייחסות למעורבות האב וכד') המוצגות בספרים אלה?
את ההשוואה יש לבסס, כמובן, גם על המקורות התיאורטיים בנושא.
הנחיות כלליות לכתיבת עבודות ·     את העבודה יש להגיש מודפסת ברווח כפול, פונט 12David  עם שוליים סבירים.
·     יש למספר את העמודים בעבודה. את עמודי השער, הביבליוגרפיה והנספחים אין ממספרים.
·     שם העבודה: בעבודה אקדמית נהוג לתת לעבודה שם. במקום לכתוב "עבודת סיכום", חובה לתת לעבודה שם המספק לקורא אינפורמציה לגבי הנושא/ים בו/בהם היא עוסקת.
העבודה, כמובן, צריכה לעסוק בנושא המוצג בכותרתה. לא תתקבל עבודה, שאין בה עמוד שער הכולל שם עבודה מפורט.
·     את העבודה מתחילים בפרק מבוא קצר, שבו מוצגת מטרת העבודה, והרקע הכללי שלה (למשל, רקע המתייחס לכך, שתפיסת הילדות, שיטות גידול הילדים וכד' הינם תלויי תרבות). חשוב לציין במבוא
את נושאי ההשוואה ואת שמות הטקסטים המושווים (כולל שנת פרסומם).
·     בסוף העבודה יש להביא פרק סיכום. מטרת הסיכום היא להציג בקצרה את המסקנות העיקריות מההשוואה המסוימת, שנערכה בעבודה. אפשר להביא בקצרה אמירות כלליות, אבל עיקר הסיכום אמור להתייחס באופן ספציפי לטקסטים ולנושאי ההשוואה, שהוצגו בעבודה.
·     את גוף העבודה יש לארגן לפי ראשי פרקים בהתאם לנושאי ההשוואה. ·     חשוב להקפיד על סדר וארגון, ולהימנע מחזרתיות. ·     מקומם של הנספחים (הטקסטים או תקציריהם) לאחר הרשימה הביבליוגרפית.
הוראות לרישום הביבליוגרפיה ומראי המקום
1 . הביבליוגרפיה (רשימת המקורות עליהם מבוססת העבודה) בסוף העבודה יש להביא רשימה ביבליוגרפית הכוללת את כל המקורות המוזכרים בעבודה. אין להציג ברשימה מקורות שאינם מוזכרים בעבודה, וגם לא מקורות משניים*.
צורת רישום פריטי הביבליוגרפיה: הרשימה כוללת את המרכיבים הבאים בסדר הבא: שם המחבר/ים, שנת ההוצאה, שם המאמר/שם הספר, שם ההוצאה, מספר הכרך (לגבי כתב עת) או הפרק (לגבי ספר), מספרי העמודים. סדר המקורות ברשימה ייקבע לפי סדר האלף-בית של שמות המשפחה של המחברים. אין למספר את פריטי הרשימה.
הערות נוספות: 1. נהוג לציין רק את האות הראשונה של השם/השמות הפרטי/הפרטיים של המחבר/ים (בעבודה אקדמית גם לא מקובל לציין תארים אקדמאים: ד"ר, פרופ'). 2. כאשר מצטטים מאמר מתוך כתב-עת או ספר, יש להדגיש את שם כתב העת או הספר ולא את שם המאמר.
2 . מראי מקום מראה מקום הינו הפניה, בגוף העבודה, לפריט ברשימה הביבליוגרפית המופיעה בסוף העבודה. תפקידם של מראי המקום הוא להפנות את הקורא למקור, שממנו נלקחה האינפורמציה הכתובה בעבודה, כדי – שאם ירצה – יוכל לגשת בעצמו למקור. משמעות הדבר מבחינה מעשית היא, שיש לציין בגוף העבודה, לגבי כל אינפורמציה המובאת בה, מהו המקור ממנו היא לקוחה. *מקור משני הוא מאמר או מחקר, שלא קראתם במקור, אלא הוא מצוטט באחד המאמרים שקראתם או מופיע בחומר הקורס. כאשר מצטטים מקור משני בעבודה, יש לתת מראה מקום של המאמר שבו מצאתם אותו. למשל, Kessen (1983, אצל רינות, 2007). Kessen לא יופיע ברשימת המקורות.] תופעת היעלמות הילדות היא תופעה המשקפת תהליכים בסיסיים המתרחשים במציאות הפוסט מודרנית ושלפיכך אין כל אפשרות לעצור בעדה או אפילו להאט אותה. פוסטמן, שולל מבחינה ערכית ובאופן נחרץ את התופעה, אך מודה בצער שאין כל דרך חברתית ממוסדת למנוע את התופעה (אבירם, 1994).  ברוך מירי  מסכימה עם פוסטמן וטוענת שמשנות השבעים ואילך חל שינוי בעמדת הילד בחברה הישראלית, שינוי במקומו של הילד במשפחה והחלה להתמקד בחיי היחיד (ברוך, 1998). גם שביט טוען שאפשר לומר שתקופתנו חיה בתודעה מתמדת של מושג הילדות(שביט,1996). יתר על כן, חיזק אריאס את הטענות לעיל שלפני המאה ה-17 לא היה קיים למעשה מושג של "ילד" כפי שאנו רואים אותו כיום ורק ממנה והלאה החל להתפתח מושג הילד המודרני. מושג הילד המודרני הוא זה שהפך את הילד לנמען של ספרות הילדים ובלעדיו לא יכלה ספרות זו להיווצר(שביט,1996).
על סמך טענות אלה נשווה בין שני הספרים "דני אלוף העולם"(רואלד, 1984 ) ו"הכל בגלל אבא" (גדליה,
2 001),ראשית, את השינויים שחלו בתפיסת הילד ומעמדו בחברה, באמצעות המאמרים: ילד אז-ילד עכשיו(ברוך,1991), שני מאמריו של שביט- מעשה ילדות (שביט,1996), המאמר ילדות בחברה פוסט מודרנית (אבירם,1994) ומאמר נוסף של ברוך, אלוהי הילדים (ברוך,
1 998). שנית ננתח את תפיסת האב באמצעות המאמרים: שיקום הסמכות ההורית (עומר,2000), גברים בשינוי- בדרך לאבהות אחרת (נרדי,1992) וילדות בחברה פוסט מודרנית (אבירם,1994) תוך התמקדות בשנות הארבעים ושנות השבעים ואילך שמייצג כל ספר.
תפיסת הילדות             ברוך מירי מציינת במאמרה על מס' שינויים החלים בתפיסת הילד והיחסים בין הילד להוריו ולסביבתו.  בתקופת היישוב, שנות הארבעים מופיע הילד כחסר תחכום וחסר ניסיון, תמים לכל השפעה (ברוך, 1991). בעיני מרים ילן-שטקליס המסכימה עם ברוך שהילד בשנות הארבעים, הוא ילד תמים מאוד-