החוג למדעי ההתנהגות מבוא ליחסי עבודה עבודת אמצע סמסטר מרצה: מתרגלת: מצב העובדים בישראל המאמר המובא בפניך מציג חלק מן הדוח השנתי של האגודה לזכויות האזרח שמוקדש כולו לזכויות העובד בישראל. הדוח מונה את  שיטות ההעסקה ה"פוגעניות" שקיימות במשק הישראלי ואת הדרכים הרבות בהן משתמשים המעסיקים לניצולם של העובדים ונישולם מזכויותיהם.    בהתבסס על מאמר זה , על חומר קריאה ועל החומר הנלמד בכיתה , ענה/י על השאלות הבאות:
1. אילו מבין התופעות המאפיינות את יחסי העבודה בשנים האחרונות, באות לידי ביטוי במאמר?      פרטו והסבירו כל אחת מהתופעות, תוך התייחסות לגורמים שהובילו ליחסי עבודה אלו.

2 . הדו"ח מציין את העבודה המאורגנת כדרך הטובה ביותר למנוע את ניצול העובדים ויחד עם זאת       מציין כי העבודה המאורגנת הולכת ומצטמצמת.     א. פרטו והסבירו מהן הסיבות להתארגנות עובדים בכלל, ומדוע העבודה המאורגנת היא דרך         טובה למניעת ניצולם ?     ב. מדוע, בכל זאת, שיעורי ההתארגנות של העובדים  רק הולכים ופוחתים בשנים האחרונות ?

3 . בפני איגודים מקצועיים עומד היום האתגר של שינוי והרחבת פעילויות האיגוד המסורתיות,     כך שיתנו מענה לשנויים ביחסי עבודה.   כיצד, לדעתכם, יכולה היום ההסתדרות  לשפר את     מצבם העגום של העובדים, כפי שעולה מן הדו"ח.    תנו דוגמאות ממשיות והצעות המיושמות כיום או ניתנות ליישום ע"י ההסתדרות.    (ניתן לפתח רעיונות מקוריים או להיעזר בספרות).
הנחיות:
·        יש להסתמך על החומר הנלמד בכיתה, הספרות הרלוונטית ברשימה הביבליוגרפית וחומר עזר נוסף .
·        שימוש בחומר עזר יעשה בהתאם לכללי הציטוט המקובלים ובתוספת רשימה ביבליוגרפית רלוונטית.
·        היקף העבודה: עד 5 עמודים, מודפסים בגופן 12, ברווח של שורה וחצי לפחות. ·        את העבודה יש להגיש בזוגות. דוח: מצב העובדים בישראל גרוע מאי פעם אחד מכל 10 ישראלים לא מקבל זכויות סוציאליות, ושכרם של העולים נמוך משמעותית משכר הוותיקים. אלו הם רק חלק מהנתונים העגומים שהתפרסמו בדוח האגודה לזכויות האזרח גיל חורב 10/12/2006 NRG העובדים בישראל נרמסים ונתונים להשפלות, שוק העבודה מאפשר את ניצולם באין מפריע, מצבם של העובדים בישראל גרוע מאי-פעם והגרוע ביותר מבין כל מדינות המערב – כך קובע הדוח השנתי של האגודה לזכויות האזרח שמוקדש כולו לזכויות העובד בישראל. הדוח הארוך והמפורט מונה את כל שיטות ההעסקה ה"פוגעניות" שקיימות במשק הישראלי ואת הדרכים הרבות בהן משתמשים המעסיקים לניצולם של העובדים ונישולם מזכויותיהם. בצד התיאור המפורט של השיטות באמצעותן מנוצלים העובדים בישראל, מספק הדוח גם כמה נתונים כלליים בנוגע לאופן בו מתנהלת כלכלת ישראל, נתונים שאמורים להדיר שינה מעיניהם של נבחרי הציבור, בכירי המשק ובעיקר מעיניו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. מהדוח עולה שבין 50% ל-70% מהעובדים שאמורים להשתכר שכר מינימום משתכרים בפועל הרבה פחות מכך. הדבר מתאפשר תוך הסוואת עובדה זו, באמצעות דיווח פיקטיבי על שעות עבודה והעסקתם של העובדים כ"מתלמדים" או "מתמחים", תוך טענה שאלו אינם זכאים לשכר עבור עבודתם, או הגדרתם כפרילנסרים. הדוח, שהוכן על ידי עו"ד מיכל תג'ר מהאגודה לזכויות האזרח, מציין את העבודה המאורגנת כדרך הטובה ביותר למנוע את הניצול של העובדים. אולם מאז שנות ה-80, אז היו 85% מהשכירים מאוגדים בהסכם קיבוצי, צנח מספר העובדים המאוגדים בדרך זו ל-32% בלבד בשנת 2003. זאת, בעקבות תהליכים של פירוק, מיזוג, מכירה, הפרטה, כינוס נכסים, "התייעלות" ו"הבראה" שעברו חברות רבות במשק. על פי הדוח, בתהליכים אלה עובדים מפוטרים ביחד עם השירותים שסיפקו, והסכמים קיבוציים מבוטלים.
הממשלה מתנערת מאחריותה לעובדים בין השאר, הדבר מוביל לכך ששיעור יוצא דופן של 10% מכלל העובדים במשק הם עובדי קבלן. זאת, לעומת 2% בלבד באירופה. 46% מעובדי הקבלן במשק מועסקים במגזר הציבורי, דבר שמראה עד כמה שיטת ההעסקה הבעייתית הזו השתרשה במשק הישראלי. הדוח קובע כי כמעט בכל הענפים במשק ישנם עובדים שמועסקים כ"פרילנסרים"  – ביטוי מכובס להעסקת עובדים ללא זכויות ללא הצדקה ממשית, אך ורק כדי לחסוך עלויות למעסיק. העסקה באמצעות קבלני כוח אדם יחד עם צורות שונות ומגוונות של העסקה משנית, מאפשרות על פי הדוח, "פגיעה קשה בעובדים תוך התנערות של מזמיני השירות ובכלל זה הממשלה עצמה, מאחריותם לזכויות עובדיהם".
אם כל זה לא מספיק, מתאר הדוח צורת העסקה גרועה אף יותר – בין 10% ל-20% מהשכירים במשק מוגדרים "עובדים סמויים" – כאלו שכלל אינם מקבלים תלוש שכר, אינם רשומים בביטוח הלאומי ואינם מקבלים זכויות סוציאליות המגיעות להם, לרבות דמי לידה, דמי אבטלה, פיצויים במקרה של תאונת עבודה ועוד. הדוח קובע עוד ש-145 אלף ישראלים מועסקים במשרה חלקית בשכר נמוך ביותר רק מכיוון שלא הצליחו למצוא עבודה אחרת.
העסקה זמנית הפכה לשיטת ניצול הדוח מתאר גם כיצד הפכה "עבודה זמנית" לשיטה בה מועסקים עובדים באותו מקום עבודה לאורך חודשים ואף שנים, תוך שהם מוגדרים "ארעיים" ומעמדם נחות ביחס לעובדים אחרים באותו מקום עבודה. כך למשל, 300 עובדים בחברת החשמל חתומים על חוזה זמני לתקופה של עד 10 שנים, שלאחריה הם מפוטרים והחברה שוכרת במקומם עובדים ארעיים אחרים. תופעה דומה קיימת גם ברשות שדות התעופה, שם מועסקים עובדים "זמניים" לתקופות של 5-6 שנים. בענפי האבטחה והניקיון מפוטרים עובדים רבים לאחר 8-10 חודשים, ונשכרים מחדש לעבודה לאחר שחלפו שלושה חודשים, כדי למנוע מהם זכויות רבות התלויות בוותק. ומי הנפגעים העיקריים? על פי הדוח אלו הם עולים חדשים מחבר המדינות ומאתיופיה, ערבים, עובדים מבוגרים, בני נוער ונשים. מבדיקה שערכו מחברי הדוח עולה כי שכרם של העולים החדשים למשל, נמוך ב-30% בממוצע משכר הישראלים הוותיקים, וכי קשיי השפה והעובדה שהחוקים אינם מוכרים להם, פותחים פתח לניצולם של העולים בידי המעסיקים.  מעודדים פשרה שמקפחת את העובדים בנוסף, מותח הדוח של האגודה לזכויות האזרח ביקורת על משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה(התמ"ת), שמחזיק ב-22 פקחים בלבד לצורך אכיפת זכויותיהם של 2.4 מיליון עובדים. רק חמישה תובעים במשרד התמ"ת עוסקים באכיפת חוקי עבודה, ומגישים כ-200 כתבי אישום בשנה בלבד – רובם נגד מעסיקי עובדים זרים שלא כדין, ורק מיעוטם עוסק בהפרת זכויות המגן של העובדים. הדוח מבקר גם את התנהלות בתי הדין לעבודה, שמקשים על העובדים להיאבק על זכויותיהם. הדוח קובע כי בשל מורכבות הגשת התביעות ובשל תקופות התיישנות קצרות של שנה עד שלוש שנים, שחלות על עבירות על חוקי המגן, עובדים רבים פשוט מוותרים על הגשת תביעות. עוד קובע הדוח כי בתי הדין לעבודה נוטים שלא לפסוק לטובת העובדים על כל הסעדים הקבועים בחוק, דבר המביא להיעדר הרתעה של מעסיקים עבריינים. על פי הדוח, חלק גדול מהשופטים מעודדים את העובדים להתפשר ורובן המכריע של התביעות מסתיימות בדרך זו. "נראה כי חלק מהשופטים מעודדים פשרה גם במקרים שבהם היא מביאה לתוצאה, המקפחת את זכויות של העובד", נכתב בדוח.
שאלה 1
עפ"י הדוח' שמציין ש"מאז שנות ה-80 אז היו 85% מהשכירים מאוגדים בהסכם הקיבוצי, צנח מספר העובדים המאוגדים בדרך זו של
3 2% בלבד בשנת 2003" (חורב, 2006).
התופעות המאפיינות את יחסי העבודה בשנים האחרונות הבאות לידי ביטוי במאמר הן:
·       חוזים אישיים: "בישראל ניכרת מגמה של התגברות הסדרתם של יחסי עבודה באמצעות חוזים אישיים על חשבון הסדרתם במישור הקיבוצי. בעבר, במקומות עבודה מאורגנים היו החוזים האישיים נחלתם של הבכירים בלבד. בשנים האחרונות התופעה התפשטה לעובדים שאינן בכירים… בשנת 1992 יותר משליש מהשכירים בישראל הועסקו בחוזים אישיים" (רדאי, נועם, 2004). למרות החסרונות המצויים בכך תופעה זו נפוצה במס' חברות שעובדים שלא נחוצים לביטחון תעסוקתי כי הם תמיד ויכלו למצוא עבודה חלופית. יתר על כן המעסיקים רוצים יחסים אישיים בגלל הגמישות שהם מאפשרים, העובדים רוצים חוזים אישיים בגלל התנאים הטובים. מה גם שבנוסף "המגמה של מעבר לחוזים אישיים בישראל קיבלה חיזוק וברכת "דרך צלחה" מבית הדין הארצי לעבודה" (רדאי, נועם, 2004). ·       העסקה באמצעות חברות כוח אדם ועובדי קבלן: יחסי עובד מעביד מתקיימים בין חברת כוח האדם לעובד. המעסיק בעל המפעל הוא הלקוח של חב' כוח האדם ובינו לבינה יש יחסי ספק-לקוח. המעסיקים משתמשים  בשירות הזה בעיקר לפרויקטים זמניים (גמישות ניהול מאוד גבוהה) וכדי להחליף את כוח האדם בתדירות גבוהה. חברות כוח אדם אחראית לתעסוקה של העובד ויכולה לנייד אותו בין מעסיקים. "המטרה שבבסיס השימוש בעובדים על ידי קבלני כוח אדם הייתה פיצול מקום העבודה בין עובדים פנימיים לעובדי חברות כוח אדם, כשהמשתמש מוכן לשלם עמלה לחברת כוח האדם כדי לקבל עובדים יותר זולים" (רדאי, נועם, 2004).
1 0% מכלל העובדים במשק הם עובדי קבלן (חורב,2006). "העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם היא דגם העסקה חדש" (רדאי,1999). עבודות שלא מחייבות עובדים קבועים מוציאים לקבלן משנה שיספק אותן. ישנו ניצול של עובדים זמניים- עובדי קבלן. ייתכן מצב ששני עובדי-