תוכן עניינים:
מבוא _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ עמודים
3 -4
פרק 1 – רקע כלכלי :
רקע כללי – בן גביזון – בית השקעות פריזמה._ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _עמוד 5
סקירה כללית של תופעת קרנות הנאמנות – מה הם קרנות הנאמנות?._ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _עמוד 6
יתרונות וחסרונות כלכלים למשקיע בקרנות נאמנות ._ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _  _ _ _ _ _ עמודים  6-8
פרק 2 – החוק :
מגבלות הריסון החיצוני- החוק מגיב באיחור, האם החוק נכשל או הצליח? _ _ _ _ _ _ _ _ עמודים 9-11
פרק 3 – הבעיה המוסרית:
ניתוח הדילמה המוסרית על פי עקרונות המוסר _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ עמודים 12-14
דיון על פי תועלתנות  _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ __ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _  _ _ עמוד  15-16
דיון על פי הציווי המוחלט של קאנט  _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _  __ _ _ _ _ _ _ _ _ עמוד
1 6-17
פרק  4 – דיון ומסקנות _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _עמודים 18-19
פרק 5 – ביבליוגרפיה _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _עמודים 20-21
פרק 6 – קטעי עיתונות רלוונטיים לנושא + מיוחדים _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ עמוד  22
מבוא:
(hadson, 2005), טוען כי מנהלים, מתמודדים עם מגוון רחב של בעיות כחלק מהשגרה היום יומית המלווה אותם בארגון אותו הם מנהלים. בסביבה המשתנה, המאפיינת את העולם בו מתמודדות כיום חברות עסקיות, נתבע המנהל להתמודד עם כמות מידע גדולה מבעבר ולקבל החלטות בפרקי זמן קצרים. אי הודאות הגוברת והמשברים התכופים המלווים אותה, יוצרים קשיים בניהול סדיר ושוטף בתכנון לעתיד.
עידן זה מאופיין בשכיחות גבוהה של שינויים פנימיים בארגון, ובצורך תמידי של גיוס אנשים מתאימים ואיכותיים לתפקידים חדשים. יכולתו של מנהל לקבל החלטות אלו בזמן, הובלת השינויים וההחלטות אשר נתפסות כהוגנות וצודקות על-ידי העובדים, ולא רק על-ידי בעלי העניין האחרים(הלקוחות ובעלי המניות), היא המפתח להצלחתו הניהולית. (hosmer, 1987) בסביבה בה "רק הפרנואידים שורדים", לפי ספרו של א. גרוב, מנכ"ל "אינטל", קיימים רק שני סוגי מנהלים: הזריזים והמתים. לטענתו, חלק נכבד מחלוקת הקשב והעומס הגובר על הדרג הניהולי מופנה למלחמת ההישרדות, מצב בו צועדים מנהלים מדי יום "בשדה מוקשים מוסרי", כשבכל רגע נתון, יכולה החלטה ניהולית כלשהי, הנראית על פניה כבלתי מזיקה לחלוטין "להתפוצץ" ולגרום לפגיעה לא רק במקבל ההחלטה אלא גם בבעלי עניין רבים המקיפים אותו. (גרוב , 1997).
והדוגמאות לכך הן רבות: אסון הצ'לנג'ר (רשף,
2 003), אירוע קריסת הגשר בפתיחת המכבייה, פרשת הסוס הטרויאני ועוד,  דוגמאות אלו מדגישות את הצורך בהעלאת המודעות והרגישות של תפקידי הניהול במשק העולמי בכלל ובמשק הישראלי  בפרט, ולהשלכות האתיות והמוסריות של החלטותיהם. לחיזוק הטענה מוסיפה (גושנפץ, 2002) ואומרת, כי בעידן של שינויים מהירים ואי וודאות בסביבה העסקית, עולה יותר ויותר חשיבות האתיקה בניהול והשפעתה על היכולת להוביל שינויים בארגון ולשמור בתוכו את העובדים הטובים.
תפיסת הכלכלה הקלאסית היא:תועלתית – האדם הכלכלי שואף להרבות את תועלתו. רציונליסטית – בוחר בדרך רציונאלית את האמצעים הטובים ביותר להשגת מטרותיו. אינדיבידואליסטית – האדם הכלכלי פרט יחיד ובלתי תלוי.
ותפיסה זו נתמכת במערכת של ערכים מוסריים:חופש – מושג הרציונאליות – חופש המחשבה, חופש הבחירה ויוזמה חופשית.צדק – הגשמת עקרון החלוקה – לכל אחד עפ"י מאמציו ועפ"י תרומתו.שוויון – המידע גלוי לכולם, כולם נהנים מחופש פעולה כלכלי מלא.טובת הכלל – המפגש בין פעולות אינטרסנטיות של המוני בני אדם מקדם את רווחת כולם ובכך מגשים את המטרה המוסרית של טובת הכלל – פרדוקס מוסרי – האדם הכלכלי מתכוון אך ורק לטובתו העצמית ובכל זאת נמצא תורם במעשיו לרווחת החברה כולה. (גבע, 2000) מומחים רבים מתחום השירותים הפיננסיים טוענים, כי המעשים הלא מוסריים של נותני השירותים הפיננסיים, הינם בבחינת בלתי – נמנעים וזאת מפני שלא כמו בתעשיות אחרות המספקות סחורות ושירותים שימושיים, מטרתם של העוסקים במתן שירותים פיננסיים, היא מקסימיליזציה של כסף. (shank & manullang & hill, 2005) כתוצאה ממרדף מתמשך ובלעדי אחרי הכסף, תחום השירותים הפיננסיים קיבל את הכינוי "מזהם הסביבה"  עם כל המשתמע מכך. (מתוך ועידת ציקלין, אשר נערכה ב-1999 במרכז לאתיקה עסקית בבנטלי קולג', ניו יורק, בנושא מוסר בשירותים פיננסיים.) פריזמה קופות גמל, היא אחת מחברות ניהול קופות גמל הגדולות בישראל, המנהלת 55 קופות גמל, קרנות השתלמות וקופות מרכזיות לפיצויים, מצע הפרסום שלה אומר: "בפריזמה מאמינים באחריות ומחויבות כלפי לקוחותינו ואחריות זו מטרתה לבוא לידי ביטוי בהשגת תוצאות וביצועים הולמים. לשם כך אנו מקפידים על שילוב עקרונות של שקיפות וגילוי נאות, יישום מנגנוני תיאום ובקרה וכן שמירה על רמת מקצועיות גבוהה".
בעבודה זו בחרתי לשאול, האם מנהלי חברות בכלל ומנהלי חברות הקרנות בפרט, ביחסיהן עם הסביבה מבססים בפעילותיהם העסקית גם שיקולי מוסר?, ואיך שיקולי המוסר היו צרכים להשתלב בין פעולותיו של בן גביזון, כל זאת ועוד לאור מסקנות ועדת בכר והשינוי המבני בשוק ניהול הנכסים הפיננסים, שהופך את השוק לתחרותי יותר ויותר ומעמיד את מנהלי קרנות הנאמנות מול שאלת המוסר או העסקים.
בעבודה זו אסקור את מאפייני ענף קרנות הנאמנות בארץ, אתאר את מהות המכשיר הפיננסי, את היתרונות והחסרונות הגלומים בו מבחינת המשקיע הפרטי ושהופכים אותה לכלי פופולארי עבור הצרכנים בישראל ובעולם, אציג את פרטי המקרה וכל זאת כדי לענות על שאלת המחקר ולהציג את הבעיה המוסרית הקיימת. לבסוף אנסה לענות על השאלה האם מוסר ועסקים הולכים ביחד, ואיך לדעתי ניתן לפתור סוגיה זו.