תקציר כל בני האדם לוקים באמנזיה כשמדובר על זכירת השנים הראשונות לחייהם, הסברים לכך קשורים לבשילתו המאוחרת יחסית של ההיפוקמפוס שכאמור אחראי על הזיכרון לטווח ארוך. אמנזיה זו טבעית בהחלט ולכן אין מייחסים זאת להפרעה נפשית. אמנזיה  מהווה טרגדיה נוראה לפרט, שכן אדם יכול לתפקד ללא חושי הראיה והשמיעה ומבלי יכולת לדבר, כפי שמעיד המקרה של הלן קלר, אך אין חיים נורמאלים מבלי יכולת לזכור.
     בסרט אנימציה של דיסני  "finding nemo" יש את הדגה "דורי" הסובלת מאמנזיה, היא איננה זוכרת היכן היא, מה היא עושה  כאן או שם. הדגה השכחנית נמצאת בהווה חייה את הרגע ונהנית מכל  רגע . זהו סרט אנימציה עם הרבה הומור אך בחיים המציאותיים, אמנזיה איננה נכללת בקטגוריה ההומור, היא נמצאת הרחק משם.
     הקטע הבא מצוטט מתוך פרויקט איסוף עדויות " משתיקה לצעקה" – אפרת בר:
"לפני שנים רבות כשרק התחלתי להיזכר במה שקרה לי… הייתי בת 16 לאחר טיפולים פסיכולוגים  ארוכים כשהזיכרונות עלו אצלי. כבר אז ידעתי שיש דבר כזה, התעללות בילדים.
את צרוף המילים הנורא הזה, גילוי עריות עוד לא הצלחתי לבטא, לא שכן להבין את המשמעות הנוראית שלו, את הפגיעה המחלחלת ולא מצאתי אף אדם, אף אישה שתבוא ותאמר לי  ' כן, גם לי זה קרה, גם אני מרגישה כך' -"  אפרת בר עברה בילדותה התעללות מינית קשה בידי אביה, עקב טראומה זאת לא זכרה כלל את ההתעללות הנוראית במשך שנים. איבוד הזיכרון לאחר הטראומה גורמת להפרעה נפשית הנקראת אמנזיה דיסוציאטיבית.  בעבודתי אגדיר את ההפרעה אמנזיה דיסוציאטיבית, את הגישה הפסיכודינאמית שמסבירה את התפתחות ההפרעה ואת הטיפול המועדף להפרעה זו.
תוכן עניינים
מבוא –  3
פרק א' אמנזיה דיסוציאטיבית –4-5
פרק ב' הגישה הפסיכודינאמית -6-7
פרק ג' הטיפול הפסיכודינאמי 8-9
סיכום -10 ביבליוגרפיה 11