קבלה ותפיסה במרחב העצמי
מוסד לימוד | שלוחת דרבי בישראל |
מקצוע | חינוך |
מילות מפתח | במרחב העצמי, מרחב, עצמי, קבלה, תפיסה |
שנת הגשה | 2007 |
מספר מקורות | 10 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
מבוא
כללי ..2
מבוא הגישה הקוגניטיבית תנהגותית –2
המשגה …2-3
מטרת הטיפול והצלחתו –…
3
ההליך -.3-4
הכלים והקשיים –4
מבוא הגישה הפנומנולוגית –4
המשגה -4-5
הטיפול מטרתו ,הצלחתו,ההליך,הכלים ,הקשיים -…6
דיון –…6
סיכום –6
ביבליוגרפיה .7
מבוא
מצוקות הנפש, המלוות את האדם בחייו,אינן זרות לנו. השינוי מתחיל ,ביוזמה לבחור בתקווה ,לטפל ולפתוח צוהר לחיים בהרגשה טובה יותר (מקיי,דיווס ופנינג,2003).
בעבודתי זו אתייחס לתיאור מקרה באמצעות שתי גישות. הגישה הקוגניטיבית התנהגותית של אליס , בק ומייכנבאום והגישה הפנומנליסטית של רוג'רס.
תחילה, אציג גישות אלו ,תוך התייחסות להמשגה, הגדרת מטרות הטיפול והצלחתו, תיאור ההליך ,הכלים והקשיים הצפויים בכל גישה, תוך שזירת האספקטים השונים בעולמה של שרה . בהמשך, אדון ביעלות התאמת כל גישה למקרה של שרה ,בדגש על הגישה המועדפת לדעתי. לבסוף ,אסכם בהבזק מבט מראי גישות אלה, על החיים.
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מבוא
תמצית הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית ,היא ביצירת שינוי רגשי רצוי ,בעזרת שינוי קוגניטיבי של דפוסים מחשבתיים מעוותים. (אליס,1987.
בק,1979.ומייכנבאום,1988. בתוך ביטמן,בייט-מרום,להב ופוך,1992). המשגה אליס (1987, בתוך קלינגמן ואייזן,1990) יגדיר את שרה לפי רצף האותיות של שלבי הטיפול : Aפרידה מאהוד,B אמונה כי אהוד לא אוהב אותה, מובילה להכללת יתר וחשיבה דיכוטומית ,שאף אחד בעולם לא אוהב אותה ,C רצייה חברתית מוגזמת –אעשה הכל לפי רצונו ורק שירצה אותי. בק(1979, בתוך מקיי וחבריה ,2003) היה אומר על שרה ,כי מתוך חשיבה מסננת היא מתעלמת מהצלחתה לפרנס את עצמה והחזיק בית במעמד בינוני,כולל כלכלת אדם נוסף, שחי על חשבונה.היא לומדת תחום שהיא נהנית ממנו,לעומת תקופת התיכון בה למדה במגמה שלא אהבה. מתוך הכרך ותחושת חובה כלפיי חוקי הבית. כאשר סיימה בקושי רב את הבגרות. ביטוי נוסף לדיכוטומיה והתרחקות שרה מאנשים,ניתן לראות בהתנהגותה בתקופת הצבא ,בין אם ההתנהגות מפגינה התקפה או התכנסות (התחצפותה בצבא מול המפקדים או בבית מול תמר מול שקט והתבודדות מבני גילה ) בשניהם מדובר על הרחקת כל אדם מפניה ,מדפוס חשיבתי שהיא מתארת כפחד מחברת אנשים . לפי בק(1976, בתוך ביטמן,וחבריו ,1992) שרה נמצאת במשולש קוגניטיבי המתרחש בתוכה . היא מבצעת פרסונליזציה לראי ,העצמאות ,המרחב האישי המוגדר והברור ,עם חוסר הפחד וקביעת חוקים ללא תלות של אהוד, הקוסם לה. קבלתו למרות תנאי החובה שהציב לגבי המרחב שלו,וזוגיותו עם אחרת שעוד לא הסתיימה בהתניית קשר ללא תלות כבר מתחילת הקשר כדי "לזכות בו" . כאשר פרידה ,מעוררת חרדה כל כך קטסטרופאלית עד כי פחדה מהפרידה אף יותר משפחדה להמשיך לאהוב אותו ,למרות הסמים ,ניצולו המוחלט אותה,כשהוא חי על חשבונה. רצונה של שרה לרצות את אהוד בכל מחיר ,מתנגש עם רצונה לרצות את אביה ומשפחתה כאשר הם מציגים לה הכרח ,לעזוב את הלא יוצלח. היא נקרעת בחרדה מכך שהיא כושלת לרצות לפחות את אחד הצדדים והיא נאלצת לבחור. כלפי חוץ ,ציינה את הכרתה בהתעלמותו של אהוד מצרכיה,אך היו אלו הצהרות פומביות בלבד,שלא חדרו לדיבור הפנימי,כי אם בהפשטה סלקטיבית שהתמקדה בחלקים מסוימים בהם בחרה מתוך הרגל לדפוסי אביה, עליהם גדלה. עולה תהייתי מכך,לגבי היפוך פנימי מסוים ברגע בו היא עוזבת את אהוד וחוזרת לבית הוריה. המראה הקסומה נשברת והחשיבה העצמית שהייתה תלויה באהבתו הבלתי מושגת