אלימות נגד נשים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2008
מספר מקורות 35

תקציר העבודה

מטרת מחקר איכותני זה היא לבחון טכניקות התנגדות של 12 נשים במגזר הדרוזי, אשר חוו אלימות קשה מבני זוגן .  המחקר דוגל בגישה ביקורתית, פוסט-מודרנית, המתבססת על תפישת יחסי הכוח של פוקו.   ראיון אישי ,הפותח בשיחה לא פורמאלית ,הופך לחצי מובנה ומעמיק ובאמצעות כך מאפשר לנשים אלו לשבור שתיקן חשיפת סיפור חייהן.   ניתוח  תוכן של נרטיבים וראיונות  נעשה תוך חיפוש מושגים המצביעים על התנגדות לשליטה וכוח. ממושגים אלה ניתן להסיק  על האסטרטגיות  הסמויות והגלויות של המרואיינות.   החברה הדרוזית הינה חברה פטריארכאלית הדורשת מנשותיה שמירה על כבוד העדה בהבלגה,סבל ושתיקה. אולם ממצאי הראיונות מעידים על שלב של תפנית שבו המרואיינות החלו למחות על מצבן באמצעות שימוש בתכסיסים ערמומיים, המהווים  פתרון אישי לקונפליקטים במערכת הנישואין. מגמת הנשים היא לאתר נתיב לגירושין שישמש מפלט ממערכת אלימה זו שנכפתה עליהן.  ניסיונות סמויים אלה מקבלים ביטוי גלוי כאשר האישה בורחת מביתה, נוקטת במנהגי פרידה ואבלות וחושפת את מסכת ההתעללות בפני הקהילה הדרוזית והמשפחה המורחבת. דרך זו  מאפשרת לנשים להעביר את קונפליקט הנישואין ובעיית ההתעללות מהמישור האישי לתחום הקולקטיב.  באמצעות מאבק מתמיד נגד האלימות ונגד ניסיונות ה"סולחה"-פיוס מצד המשפחה המורחבת, נשים אלו חורצות  גורלן וזוכות  בקבלת הגט  מבלי לשבור את המסגרת הנורמטיבית הדרוזית ,אליה הן נאמנות משחר ילדותן.
רקע מחקר איכותני זה מטרתו ליצור  דה-קונסטרוקציה – לפרק את שיח  הנשים הדרוזיות על מנת לחשוף  את טכניקות ההתגוננות של הנשים הדרוזיות אשר חוו אלימות פיזית,רגשית ומינית מבני זוגן.החוקרים מאמצים גישה ביקורתית, פוסט מודרנית המושתתת על תפישת יחסי הכוח של פוקו ( Foucault, 1983,1986).  בכל אינטראקציה חברתית אנו מבחינים בשני סוגים של כוח ( פוקו 1983) . הראשון כיוונו  מעלה כלפי מטה ומדגיש את  שליטתם של  בעלי הכוח על הכנועים והנשלטים. הסוג השני הוא ברמת המיקרו ,כיוונו מטה כלפי מעלה ומדגיש מאמצי התנגדותם של אלה, הנראים לכאורה כנועים וחסרי כל כוח. בהתבוננות במודל יחסי הכוח המתחיל מעלה  כלפי מטה, אנו נחשפים לידע המאפשר שליטה ובקרה על הפרט, באמצעות  השיח ומושגים המעצבים את תודעתו ותפיסת המציאות שלו.    בחברה המודרנית כוח  וידע משולבים זה בזה באופן בלתי ניתן להפרדה.
שיח הידע מייצר כוח והכוח מייצר ידע. עם השיח מופיעות פרקטיקות שונות היוצרות מציאות ובקרה על הפרט.