פיקאסו והזרמים האמנותיים במחצית הראשונה של המאה ה-20 תאריך: 18.5.08
תוכן עניינים
·         התקופה הכחולה                                                                               3-6
      החיים, 1903, שמן על בד, 195 X 127 ס"מ ·         התקופה הורודה                                                                                6-9
      משפחת ארלקינים, ,1905 שמן על בד, 211 X 228 ס"מ ·         התקופה הפרוטו קוביסטית                                                                 9-13
      העלמות מאוויניון,
1 907, שמן על בד, 244 X 234
ס"מ ·         התקופה הקוביסטית                                                                          13-16
      מאגר מים באורטה,
1 909, שמן על בד, 5060 X  ס"מ ·         בבליוגרפיה                                                                          17
התקופה הכחולה של פיקאסו החלה עם מותו של ידידו קזחימס , שהתאבד בשל אהבה נכזבת. בפברואר 1901, קסאחימאס ירה בעצמו בבית קפה פריסאי לאחר שהנערה שאהב, דוגמנית בשם ז'רמיין, דחתה אותו.  מותו השרה על פיקאסו דיכאון עמוק , ובציוריו החלו להופיע נושאים הקשורים במין ובמוות. בתקופה זו פיקאסו עדיין היה אלמוני ורחוק מלהיות מפורסם , וכמו הדמויות בציוריו הוא חווה בעצמו עוני ובדידות ,כך שהעצב והדיכאון נבעו גם משנות העוני הראשונות שלו בראשית דרכו כאמן צעיר .
ביצירתו של פיקאסו בתקופה הכחולה הוא הדגיש את הקיום האנושי כטרגדיה ,והעלה נושאים מחיי המשפחה , אך תמיד זו משפחה של עניים ודחויים בחברה ,וכן טיפוסי שוליים כמו קבצנים וזונות –
מיד לאחר התקופה הכחולה באה התקופה הורודה ובהתאמה פיקאסו החל להתבסס בהדרגה ולהשתקע בפריז. התקופה הכחולה פינתה את מקומה לטובת אהבה חדשה בחייו, פרננד אוליבייה, דוגמנית מודל צעירה. פיקאסו התאהב במושא פיסוליו, וביטא את רגשותיו העזים אליה בציוריו האומנותיים. הוא החל לצייר ציורים יותר שמחים ועליזים שהתבטאו בצבעוניות כתומה וורודה בעיקרה. פיקסו החל לתאר אנשי קרקס: ליצנים, אקרובטים ומשפחותיהם; כך הציג הצייר את עצמו ואת חבריו. מעניין כי לרוב הוא מתאר אותם לא על בימת הקרקס אלא מחוצה לה, מאחורי הקלעים. למרות זאת, הבדידות האנושית הייתה עדיין הנושא המרכזי בעבודותיו. בתקופת מעבר זו מכחול לורוד מגלה פיקאסו יכולת של אמן בוגר החולק כבוד ליופי. נותר כעת רק מגע קל של מלנכוליה.
הפסימיות הרומנטית שלו כבר איננה מרירה, אלא נדמה שקיבלה צביון רך וענוג כדבר מותרות שנעים להשתעשע בו-