מחקר זה נערך על מנת לבדוק את השפעת מין הנבדק ומין המועמד על מידת ההתאמה לעבודה. בהמשך לממצאים קודמים בתחום של הערכת התאמה לעבודה (ראה מבוא), המחקר הנוכחי בוחן את ההשערה כי קיימת השפעה משותפת למין הנבדק ומין המועמד על מידת ההתאמה לעבודה. שיערנו כי השפעה זו תתקבל משום שגברים ימצאו גברים כמתאימים יותר לעבודה בעוד שנשים תמצאנה את הגברים כמתאימים יותר לעיתים רחוקות יותר אם בכלל. לשם בחינת השערה זו, נדגמו כ- 72 נבדקים מתוכם 34 גברים ו-
3 8 נשים. הליך המחקר כלל הענקת ציוני התאמה למועמדים ומועמדות למשרת ניהול בתחום התקשורת הסלולארית. ציוני ההתאמה ניתנו על ידי הנבדקים לאחר שהם חזו בקובץ המכיל תמונות של מועמדים (להן צורפו שאלת המחקר וקורות חיים). ניתוח שונות מעורב לציונים העלה כי לא נמצאה השפעה משותפת למין הנבדק ומין המועמד על מידת ההתאמה לעבודה. כלומר, לא נמצאו הבדלים בין ציוני ההתאמה שניתנו על ידי גברים לבין אלו שניתנו על ידי נשים.
מבחינה תיאורית, תוצאות המחקר כן תאמו את כיוון השערת המחקר, ולפיכך רצוי לבצע מחקרי המשך שיפיקו לקחים מהבעיות המתודולוגיות שצוינו במחקרנו (כגון מהימנות נמוכה של כלי המדידה).