תוכן העניינים:
מבוא
                                                            3
פרק 1: גמילה ביולוגית.
            1.1: מערכת העצבים המרכזית והמוח.
            1.2: הסבילות והתלות.
            1.3: תסמונת גמילה.
            1.4: גמילה באמצעות תחליפי סם.
            1.5:שיטת המתדון.
4                                                     פרק 2:  טיפול קוגניטיבי-התנהגותי .
            2.1: הגדרת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
            2.2: מטרות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
            2.3: יתרונות השיטה.
            2.4: שלבי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.                                                               
6                                                         פרק 3: קבוצות עזרה עצמית (N.A).
           3.1: מהן קבוצות העזרה העצמית?
           3.2: שיטת הטיפול.
8                                                            סיכום      רשימת מקורות                                                                              
1 1
1 2                                                                                                                         מבוא
סם הוא כל חומר כימי אשר גורם לשינוים גופנים רגשיים.חומרים המשפיעים על המצב הנפשי קורים פסיכו אקטיביים.חומרים אלו מופיעים הן בתרופות והן במה שקרוי  "סמי רחוב", כאשר חומר פסיכו אקטיבי ניתן כתרופה הוא ניתן למטרות רפואיות ותחת פיקוח מקצועי.אדם הצורך סם לא למטרות רפואיות,אלא בכוונה לשנות את התחושה ומצב הרוח,עושה בחומר שימוש לרעה.אופן ותדירות השימוש בסם מהווים גורם מכריע בהתפתחותם של רגישות יתר, סבילות לסם ו/או תלות.(סימן-טוב, 2001) הדעה הרווחת בספרות המקצועית היא שהיקף תופעת ההתמכרות לסמים קשים ומורכבותה מחייבים מגוון רב של פתרונות, והיות שכך, קיימות מספר שיטות טיפול שונות. (בנבנישתי, 1995).
את שיטות ההתערבות והטיפול בהתמכרויות ניתן למיין ל-3 קטגוריות:
שיטות ביולוגיות כימיות, שיטות קוגניטיביות-חברתיות וקהילות טיפוליות.(בר-המבורגר,
2 003).
מטרתה העיקרית של הקהילה הטיפולית היא לאפשר גדילה והתפתחות אישית, ללא שימוש בחומרים ממכרים. מטרה זו מושגת על-ידי שינוי סגנון החיים באמצעות קהילה של אנשים החיים יחד בקומונה המעוניינים לעזור לעצמם ולאחרים, תוך עזרה וסיוע הדדי.  החיים במסגרת קומונה מאפשרים לחבריה לעמוד בקשיים העומדים בפניהם ללא העוינות והתיוג שאפינו את חייהם מחוץ למסגרת זו. (Roberts,
1 997).
ע"פ  (Carroll et al,1998)הקהילה הטיפולית מתפלגת ל 2 גישות עיקריות הנסקרות בעבודה זו. קבוצות ה N.A.
והטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. ההבדל בין הגישות הוא שבגישת ה N.A. , מושג ההתמכרות מוגדר כמחלה שאפשר לשלוט בה אך לא לרפאה, השינוי העיקרי בגישות של מודל המחלה הוא מעורבות בחבֵרוּת ב-NA והפעלת שנים-עשר הצעדים. היינו, הדרך להתמודד עם רוב הבעיות הנובעות מהשימוש בסמים היא על ידי השתתפות במפגשים או בהעמקת המעורבות בפעילויות במסגרת החבֵרוּת. ואילו בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, השימוש לרעה בחומרים הוא התנהגות נלמדת ואפשר לשנותה. כמו כן, האסטרטגיות להתמודדות הרבה יותר מותאמות אישית, והן מבוססות על הבעיות הייחודיות שהמטופלים מתמודדים עמן ועל סגנון התמודדותם הרגיל.
שיטה נוספת היא שיטת הטיפול הביולוגית כימית, בסיס השיטה הוא מתן תרופה חלופית הדומה לסם (תחליף סם) זאת במטרה לאפשר למתמכר לקבל באופן סדיר ומבוקר את החומר הפסיכו-אקטיבי שגופו נזקק לו, לצורך "אחזקתו" של אדם במצב של איזון גופני ביו-כימי לאורך זמן. השיטה הידועה ביותר לאחזקה באמצעות חומר כימי חלופי היא אחזקת מתדון. (בר-המבורגר, 2003).
מטרת עבודה זו, היא סקירת 3 שיטות הטיפול והשיקום  העיקריות במכורים לסמים.