כלכלה אסלאמית, בתור תחום אקדמי, המריאה בשנות ה-60 של המאה ה-20, אך היא קיבלה גושפנקה מוסדית ממשית בתקופת השגשוג בשוק הנפט כאשר לראשונה לסעודים וליצרני נפט מוסלמיים אחרים היו סכומי כסף משמעותיים לצרכי השקעה. העלייה במחירי הנפט שינתה את העוצמה הכלכלית בין מדינות מפיקות הנפט בעולם המוסלמי לבין המדינות המפותחות. הרווחים העולים וגדלים ממחירת הנפט ועלייה בהון הפרטי גרמו למנהיגי המדינות המוסלמיות להפנות משאבים על מנת ליצור מוסדות פיננסיים איסלאמיים ייחודיים ואפקטיביים אשר יוכלו לתת מענה למצב החדש. המוסדות הללו פעלו במקביל לאלו החילוניים במערכת הבנקאית הלאומית והבינלאומית.  בעבודה זו אבחן את מידת ההצלחה של הכלכלה האסלאמית בהתמודדותה למול השיטה הקפיטליסטית. בחרתי להתמקד בערב הסעודית מפני שהיא היותה גורם מרכזי בפיתוח וקידום הרעיון של כלכלה אסלאמית, בעיקר בשל צרכי הממשל בממלכה. על כן, בפרק הראשון אני אבדוק כיצד אופייה של ערב הסעודית, ממלכה הנתונה להשפעה של התנועה הואהבית החל מהמאה ה- 18, והנשלטת על ידי בני משפחת סעוד, עצבה את אופייה ומטרותיה של הכלכלה האסלאמית. בפרק השני אתמקד במטרות של הכלכלה האסלאמית, בעיקר המטרה של שמירת הזהות האסלאמית של תושבי הממלכה הסעודית וכינונו של סדר כלכלי חדש. אחד  מאבני היסוד של הכלכלה האסלאמית הוא הציווי הקראני של האיסור על הריבית.
בפרק השלישי אפרט מה הם המקורות לציווי הזה ומה הרעיון הערכי העומד מאחוריו. בפרק הרביעי אפרט על התחליפים השונים שמערכת הבנקאות האסלאמית מצאה לריבית וכיצד הם מיושמים. אסיים בפרק של דיון ומסקנות ואטען שלמרות הכישלון בכינון סדר כלכלי אלטרנטיבי, הכלכלה האסלאמית עמדה במטרתה העיקרית להוות כלי השומר על הזהות המוסלמית של הממלכה ואזרחיה.