תוכן עניינים:
מבוא -3-5
מבנה תיאורטי -…6-9
מערך המחקר -…9-14
ממצאים וניתוחם .14-17
ביבליוגרפיה –.18
תקציר מבוא- אחת מתנועות שמאל מחאתיות אלה היא תנועת "ארבע אימהות". ב-4 לפברואר 1997 מייד לאחר אסון המסוקים, בו נהרגו 73
חיילים קמה ההחלטה בליבן של ארבע הנשים לצאת ולפעול כנגד מה שהן כינו מחיר דמים של מלחמת ברירה. הניתוח התיאורטי של התנועה מגלה כי פעילותה העיקרית התפרשה על תחומים רבים אשר כללו הפגנות, פעולות חינוכיות והסברתיות, מפגש עם דרגים בכירים במערכת הצבאית והפוליטית ועוד טרם לכך, ובכדי להציג רצינות ומקצועיות,  למדו הנשים את כל החומר הביטחוני כולל מפות, אשר לימד אותן על הצורך האמיתי שלשמה המלחמה פרצה והסיבה לשהיית הכוחות מחוץ לגבולות המדינה. פעילותן נמשכה באופן אינטנסיבי ורציף עד לשנת 2000, כשהשלימה את מטרת הקמתה והשיבה את החיילים הביתה. למרות הפעילויות הפראקטיות המרובות, שלכאורה הביאו רקורד מרשים לאימהות, אל לנו לטעות ולנקוף לתנועה זו זכות מלאה בשיבת החיילים.
שאלת המחקר- מה הם המניעים להצטרפותן של נשים רבות כל כך לתנועות חברתיות-מחאתיות בישראל, ובפרט לתנועות המחאה בשמאל?
תקציר מתודולוגיה- המונח "תנועה חברתית" נטבע לראשונה בשנת 1850 על-ידי לורנס ווין סטיין. ההיסטוריון הצרפתי גוסטוב לה-בון התייחס בספרו "הפסיכולוגיה של ההמון" – The Crowd למונח התנועה החברתית ומציג גישה מסורתית ראשונית, המנסה להסביר את רעיון הקמת התנועה.
את דבריו של מביא טריאסט (2003) במאמרו "סוגיות אתיות בטיפול קבוצתי", ומסביר כי לטענת לה בון מלבד היותנו אינדיבידואלים המתרכבים להמון, ישנה הישות הקולקטיבית העומדת בתווך שבין השניים. בשונה מלה-בון וגישתו הביקורתית שכנגד התנהגות ההמון, מבקשים רוברט פארק ואנסט ברג'ס (1924) להדגיש את המטרות הקולקטיביות של ההמון כגורם להיווצרותן של התנועות השונות. לטענתם, מטרות הקולקטיב מתבטאות בהתנהגות קולקטיבית ספונטאנית, שבמהותה שונה היא מאופן הניהול והנורמות הממסדיות, ובעצם כך מביאה לשינויים חברתיים. מתיאוריות אלה של לה-בון פארק וברג'ס, מובנת לכאורה סיבת עליתן של התנועות השונות ובניהן תנועות השמאל. מתוך דבריהם, מטרות הקולקטיב עולים ונשנים כמוטיב החוזר בהקמת תנועה.