תאונת עבודה:
תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, ובעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. החוק מכיר גם בתאונה שאירעה למבוטח בדרך מביתו לעבודה, בדרך מן העבודה לביתו, ובדרך בין מקומות עבודה, למי שעובד ביותר ממקום עבודה אחד.                                                              בדרך כלל, תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שניתן לשייכו לגורם מוגדר וחיצוני לגוף האדם, הפוגע בגוף וכתוצאה ממנו נגרם לאדם נזק.
כך למשל, עובד המחליק על שלולית שמן במקום עבודתו, תוך כדי עבודה, וכתוצאה מכך שובר את רגלו, יוכר כנפגע בתאונת עבודה.
מחלת מקצוע: מחלת מקצוע היא אחת מרשימה מוגבלת של מחלות הנקובות בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954. רבות ממחלות המקצוע הן הרעלות הנגרמות מחשיפה לחומרים כימיים (למשל, הרעלת עופרת, הרעלת תחמוצת הפחמן, וכדומה). מחלות מקצוע אחרות הן מחלות המיוחדות לעובדים במקצועות מסוימים, או בתנאי עבודה מיוחדים (כך למשל, "מחלת צוללנים" הייחודית רק לעובדים בתחום זה, אזבסטוזיס הייחודית לעובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט). חוק הביטוח הלאומי אינו מכיר במחלות מקצוע אשר התקנות אינן נוקבות בשמן. אולם, ניתן להכיר במי שנפגע במחלה שנגרמה עקב העבודה אף שאינה נמצאת ברשימת מחלות מקצוע.
       בישראל – בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, כל עובד במדינת ישראל מבוטח בענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי, ובמקרה שנפגע בתאונת עבודה או במחלת מקצוע, הוא זכאי להנות מן הזכויות המוקנות שמקנה החוק לנפגעי עבודה, ובהן: דמי פגיעה לתקופת ההיעדרות מן העבודה (עד 90 יום), פיצוי או קצבת נכות בגין נכות שנגרמה לעובד, קצבת תלויים לשאיריו של עובד שמת עקב פגיעה בעבודה…
ללא מקורות בגוף העבודה