ניסיונות העבר של בניית האמון וקידום תהליך של פיוס בין הצדדים לא צלח עד כה.
העובדה שכל ניסיונות השכנת השלום באזור נכשלו מצביעה לא רק על חסר כלשהו בעבודות ההכנה שקודמות לתהליך ובפעולות הנלוות לו, אלא גם על העדר מוכנות נפשית להכיר בקיומו ובזכויותיו של הצד השני. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתקרב לשלב ה"לא פתיר" בשל מורכבותו והמכשולים הרבים אשר מצטברים עם חלוף הזמן בפני שני הצדדים. העבודה שלנו תכיל בנוסף לרקע התיאורטי על נושא הפיוס בין הקבוצות, שתי הצעות לנאומים עבור מנהיגי שני העמים וכן דיון המתמקד בחשיבות הפיוס – לצד התהליך המדיני – בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בקשת סליחה על עוולות העבר היא חלק מהתרבות המדינית של ימינו.  זה לעולם אינו צעד קל. ציניקנים יגידו: זה לא שווה כלום. בסך הכול, רק כמה מלים. והרי מלים הן מצרך זול. אבל למעשה יש בזה תוכן עמוק.  הדבר מחייב שינוי דרסטי בהשקפת-העולם הציבורית ובספרי-הלימוד.  אנו מאמינים שהשלום בינינו לבין העם הפלסטיני – שלום-אמת, המבוסס על התפייסות של ממש- מתחיל בבקשת סליחה.  בעיני רוחנו אנו רואים את נשיא המדינה או ראש-הממשלה עולה לדוכן בישיבה חגיגית מיוחדת של הכנסת, ונושא נאום היסטורי.  הרעיון שעומד במרכז העבודה שלנו הוא תולדה של שיחות והרהורים שעברנו ביחד – כישראלית יהודיה וכערבי -ישראלי, במהלך לימודנו המשותפים בחוג ליישוב סכסוכים באוניברסיטת תל-אביב.  אנו טוענים שדרוש לישראלים והפלסטינים הליך פיוס אמיתי אשר מושתת על צדק, בניית אמון וחשוב מכל התנצלות הדדית על הצער והכאב שכל צד גרם לצד השני.