משחקים בהוראת מתמטיקה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2008
מספר מקורות 37

תקציר העבודה

משחק הוא תופעה נפוצה וידועה לכול, אך יחד עם זאת קשה מאוד להגדיר מהו משחק.
המשחק מלווה אותנו החל מגיל ינקות, בהמשך בהיותנו ילדים ואינו פוסח אף על בני אדם מבוגרים. לפי עדותם של חוקרי התנהגות ולפי ההתבוננות הפשוטה של כולנו גם אצל מקצת בעלי החיים ניתן לצפות בתופעה זו של משחק. מאחר שלא תמיד ברורה האבחנה בין משחק לבין מה שאינו משחק קיים קושי בהגדרת המונח. (רפ,
1 984). לאורך השנים, ניסו חוקרים ואנשי רוח שונים להגדיר מהו משחק. בספרו של עקביא, "משחקי לימוד", (1973) מובאות הגדרות שונות המתייחסות למשחק, חלקן כפעולה נטולת מטרה: פרידריך שילר (1759-1805), פילוסוף ומשורר,"כהוצאה חסרת מטרה של מרץ העובר על גדותיו", ג'ון רסקין (1819-1900), הוגה דעות ותיאורטיקן, "כהפעלת הגוף או הנפש להנאתנו, ללא מטרה מוגדרת" וג'ון דיואי (1859-1952), פדגוג ופילוסוף בשדה החינוך, שהגדיר משחק כ"פעולות מבוצעות שלא ביודעין למטרה שמחוץ לעצמנו" וכן "החיים הם פעילות, כל פעולה שאינה עבודה = היא משחק".   זיגמונד פרויד (1856-1939), אבי הפסיכואנליזה, הגדיר משחק כ"פעילות דמיונית של מילוי משאלה, אבל לא ברמה רוחנית אלא בגוף".
וחלקן הגדרות המתייחסות למשחק ע"פ מטרותיו: כדוגמת מלומד נוסף שחקר לעומק את תופעת המשחק הוא יוהן הויזינגה (1872-1945), שקבע כי ההתנהגות האנושית היא התנהגות משחקית, וטען שבשעה שאנו משחקים, אנו קושרים בצורה זו או אחרת את המשחק אל השאיפות, אל הצרכים ואל המשאלות שלנו. "האדם המשחק" הוא ביטוי שהוטבע על ידו. הגדרת המשחק התפתחה עם השנים, ועבודה זו תתמקד בעיקר בהגדרתו של גולדברגר (2003) את המשחק. גולדברגר סבור כי המשחק הינו פעילות מהנה, המתבצעת על ידי חוקים וכוללת שני משתתפים או יותר. פעילות זו מאפשרת תהליך, היוצר אינטראקציה בין המשתתפים. בהתייחסו למשחק החינוכי, סבור גולדברגר כי המשתתף מפיק שתי מטרות עיקריות: האחת, הינה מטרה משחקית המזכה בתגמול עם מטרה ערכית חינוכית, והשנייה הינה תהליך של הנאה בחינוך ובלמידה. במסגרת המשחק רוכש המשתתף שליטה בכשרים ובמיומנויות ספציפיים, המוערכים על ידי המפתחים והמפעילים של המשחק כחשובים להתפתחותו.