מחקר זה בוחן באילו מקרים אי חקירה של המתלוננת בעבירת אינוס על עברה המיני עשוי לגרום לעיוות דין לנאשם ואימתי קיומו של עבר מיני של קורבן העבירה עשוי להשפיע על הכרעת הדין (קרי אשמתו או חפותו של הנאשם) בעבירת אינוס ועל גזר הדין, במידה, וימצא אשם?

תקציר העבודה

תוכן עניינים
 1. המצב המשפטי בישראל 2
1 .1   מבוא- הכרת הנושא 2
2 .1 פרק תיאורטי- התפתחות היסטורית והיחס כלפי האישה בתקופות קדומות ועד ימינו-.3

3 .1 המסגרת החקיקתית ויישומם של החוקים .7

4 .1 יסוד אי ההסכמה- תוך השתלבותו בחשיפת העבר המיני –..10 5.1 רלוונטיות העבר המיני- דוגמאות ממוקדות 14
 2. דין משווה -17

1 .2 המצב המשפטי באנגליה ובארה"ב –.17

3 . סיכום ,מסקנות והמלצות 22
4 . בבליוגרפיה …24
פרק 1: המצב המשפטי בישראל
1 .1 מבוא- הכרת הנושא מחקר קצר ונקודתי זה ינסה לבחון את השאלה המשפטית: "באילו מקרים אי חקירה של המתלוננת בעבירת אינוס על עברה המיני עשוי לגרום לעיוות דין לנאשם ואימתי קיומו של עבר מיני של קורבן העבירה עשוי להשפיע על הכרעת הדין (קרי אשמתו או חפותו של הנאשם) בעבירת אינוס ועל גזר הדין, במידה, וימצא אשם"?
בנוסף, אנסה לחדד את תפיסת בתי המשפט את הקורבן תוך שימוש בהיבט פמיניסטי, ע"י התבוננות מגדרית ביחס למושגים כמו "מתירנות" וכד' (אשר יובאו בפרק התאורטי).  שאלות אלו תוך שילובן של שאלות נוספות שיועלו תוך הכתיבה בעזרתה של כתיבה משפטית ופסיקה אמורים להוביל למסקנה שתוסק.
אגב- כתיבה זו תבסס את עצמה בעיקר על עולם הנשים, שהרי, הוא זה שבעיקר חווה את הפגיעה ו/או ההתעללות המינית. לצערי, לא אוכל להרחיב על עולמם של הגברים המשתלבים בתוך הסוגייה וזו עקב התפרסות המחקר למקומות בלתי צפויים אשר עלולים לסבך את הכתיבה.
בספרה של סוזן ברונמילר סופר כי, "האישה מעולם לא הייתה שווה בפני החוק כבר מראשיתו, אי אז בימים שם השיטה התבססה על נקמה פרמיטיבית של מידה כנגד מידה. הזכר מעולם נתפס כחמסן טבעי והנקבה האנושית שימשה לו טרף טבעי, משכך תמיד חסרו לנשים האמצעים הפיסיים הבסיסיים הדרושים לפעולת נקם וענישה. ולכן, הבינה האישה עוד בימים ההם כי טוב יהיה לה אם תהיה תחת חסותו של גבר אשר ירחיק את אותם חמסנים ושיגן עליה.  ובכך מונח האונס תמיד נראה קביל ושריר להפיכת האישה לחזקה קניינית, קרי, רכושו של הגבר".
לפי מיטב הבנתי,  גם בימינו אנו עדיין נתקלים באזורים מסוימים בהתייחסות דומה מצד גברים, בין אם מדובר על "חטיפת כלות" ובין אם מדובר על השתלטות בכוח בכלל, אנו עדים לתופעת האונס כנגע שיש להלחם בו ביד חזקה, אולם, לצערנו מתגלים כשלים משפטיים וזאת עקב תפיסות פטריארכליות של השופטים בבתי המשפט ויחסם למעמדה של האישה, עד כדי נבירה בעברה המיני ו"מעין מתן לגיטימציה" לביצוע עבירות מין ע"י הגברים או לחילופין ע"י מתן עונשים קלים.  בעבודה זו אנסה להראות את היחס כלפי האישה ומעמדה, תוך שילובה של חקיקה ופסיקה הרלוונטיים לנושא.