עבודת מחקר השפעת הזהות האזרחית, הזהות הלאומית ומנהיגות על עמדותיהם

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
ציון 95
שנת הגשה 2006
מספר מקורות 51

תקציר העבודה

השפעת הזהות האזרחית, הזהות הלאומית ומנהיגות על עמדותיהם של נערים ישראלים ונערים עולים מחבר העמים כלפי השירות בצה"ל עבודת מחקר תוכן העניינים
תקציר    –..   3
מבוא      –..  4-14
שיטה      -..
..  15-17
תוצאות  -…     18-24
דיון         —  
5 -31  נספח א'  שאלון פרטים דמוגראפיים ..      37
נספח ב'   שאלון תתי זהויות (1) — — ..  38-39
נספח ג'   שאלון אוריינטציה לקבוצה (2) — -. -. -..    40 נספח ד'  שאלות כלליות לגבי השירות הצבאי –.  41-43
תקציר עבודה זו בחנה את השפעת המשתנים זהות לאומית, זהות אזרחית, מנהיגות וארץ מוצא על גיבוש עמדותיהם של נערים כלפי השירות לצה"ל.
המחקר השווה את עמדותיהם של נערים משתי קבוצות מוצא שונות, נערים ישראלים (צברים) ונערים עולים מברית המועצות כאשר, ההנחה הייתה שיימצאו הבדלים בקרב שתי הקבוצות כאשר הנערים הישראלים יימצאו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי השירות לצה"ל לעומת הנערים העולים. מחקרי מוטיבציה הראו שבני נוער בישראל בעלי עמדות חיוביות כלפי השירות בצבא. הם מונעים מתוך רצונם לתרום למדינה, לשרת בתפקידים מאתגרים ויוקרתיים וזאת מתוך הערכים והאידיאולוגיה שלהם. המחקר בודק האם גם בקרב נערים עולים אשר אינם ספגו את התרבות הישראלית יימצאו עמדות חיוביות כלפי השירות בצה"ל.
במחקר נבדקו 100 נערים, בגילאים 16-18, ביניהם 52 נערים עולים מחבר העמים ו- 48 נערים ילידי הארץ. כלי המחקר היו שאלונים למילוי עצמי: שאלון תתי זהויות (שוס,1997), שאלון אוריינטציה לקבוצה (שוס, 1997) ושאלות בנושא עמדות כלפי צה"ל והשירות שהשאלות בו נלקחו משאלון שהוכן ע"י חוקרים מחטיבת כח אדם, ענף פסיכולוגיה בצה"ל בשילוב צוות מחקר אזרחי, ממכון הנרייטה סאלד,במחצית הראשונה של 1997. הממצאים העלו כי קיימים הבלים ברב נערים ישראלים ונערים עולים מחבר העמים. הנערים הישראלים נמצאו גבוהים יותר בזהותם האזרחית, זהותם הלאומית, ביחס למנהיגים, במוטיבציה שלהם לשרת בצה"ל, ברצון שלהם לשרת בחייל קרבי, ברצונם לתפקיד עם יוקרה, ברצונם לשירות מאתגר, ברצונם לתרום למדינה, ובעמדתם הכוללת כלפי השירות בצבא. משתנה אחד נמצא גבוה יותר בקרב הנערים העולים לעומת הנערים הישראלים, הרצון לשירות מביא תועלת. ניתן להסיק מהממצאים שעמדתם של הנערים הישראלים חיובית יותר כלפי צה"ל והשירות בו. לממצאים אלו ישנה חשיבות היות ואנו יכולים ללמוד מכך שישנם פערי מוטיבציה בין הנערים הישראלים לנערים העולים. פערים שצריך לגשר עליהם. צריך לגבש תוכנית במסגרת בית הספר בשיתוך צה"ל שמטרתה לגשר על פערים אלו.