משתתפי המחקר הם שלושה גברים הומוסקסואלים ישראלים שיצאו מהארון וחיים באופן פומבי כהומוסקסואלים. כדי לענות על קריטריון הזהות המרוקאית של משפחות המשתתפים נעשה שימוש בשתי בדיקות: הראשונה היא על סמך ארץ מוצאם של שני ההורים, על הורי המשתתפים להיות דור עליה ממרוקו או דור שני לעולים ממרוקו. השנייה, באמצעות שאלות הפתיחה בריאיון. כפי שצוין, משתתפי המחקר הם שלושה גברים הומוסקסואלים מוצהרים ממשפחות ישראליות עם זהות מרוקאית, המשתתפים אותרו דרך היכרות אישית עם החוקרת ובאמצעות רשתות חברתיות. הקריטריונים להשתתפות במחקר היו: גברים ישראלים, הורים ממוצא יהודי-מרוקאי, משפחות בעלות זהות מרוקאית על סמך הגדרת המחקר, גברים המגדירים עצמם כהומואים באופן פומבי (מוצהרים). מעבר לדרישות המחקר, המשותף לשלושת המשתתפים הוא היותם חילונים, ממעמד סוציו-אקונומי בינוני, הוריהם נשואים, לכולם אחים ואחיות. למרות המשותף ביניהם, כדי ליצור שונות במדגם נלקחו משתתפים בגילאים שונים (27-36) עם השכלה שונה, תעסוקה בתחומים שונים, רמת דתיות של ההורים שונה. חשוב להזכיר כי המדגם קטן ואינו מייצג, מטרת מחקר זה היא להוסיף ידע בתחום בלבד.
הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים, כלי מחקר זה הוא פתוח וגמיש ומאפשר למרואיינים לתאר את התנסויותיהם וחוויותיהם הסובייקטיביות מחד, תוך התמקדות בנושאים כלליים להשגת המידע הנחוץ לנושא המחקר, מאידך. השאלות שנוסחו עבור הראיונות הן שאלות פתוחות המאפשרות למרואיין לענות באופן חופשי, מבלי להגביל אותו לתשובה ספציפית או למענה מוגבל (דושניק, 2011). במחקר זה נעשה שימוש במדריך ריאיון שכלל את תחומי התוכן מתוך הסקירה הספרותית אשר נגזרו ונוסחו לכמה שאלות פתוחות. תחומי תוכן אלה התייחסות לתפיסתו העצמית והגדרת משפחתו של המרואיין (למשל, "תאר לי את הילדות בבית", "איך הרגשת את 'המרוקאיות' של המשפחה כשגדלת?", "מה מייחד אותך כיום כגבר ישראלי ממוצא מרוקאי?"), לחווייתו של המרואיין כהומוסקסואל ותהליך היציאה מהארון מול המשפחה (למשל, "איך הייתה היציאה מהארון? תגובות המשפחה, הסביבה, התחושה האישית שלך", "איך המשפחה מתייחסת לזהות המינית שלך כיום?"), תפיסת הדת של המשפחה והמרואיין (למשל, "מה הייתה מידת הדתיות של ההורים? שלך? האם היה שינוי במהלך השנים מהילדות ועד היום?").
בשלב ניתוח הממצאים עלו ארבע תמות מרכזיות שאפיינו את חוויית חייהם של הומואים מוצהרים במשפחות מוצא עם זהות מרוקאית: 1) הקשר בין הזהות המרוקאית ותפיסת המשפחתיות של בני המשפחה המצומצמת, 2) התייחסות המשפחה להומוסקסואלים בכלל בתקופת הילדות, ולבנם בפרט עם היציאה מהארון, 3) היציאה מ'ארון המשפחה' כשלב מעבר של ההורים מהכחשה לקבלה, 4) תהליך של שינוי ביחסים הבינדוריים דרך הכלה ואינדיבידואליזציה מובחנת. התמות עלו מתוך נקודות משותפות בתהליך שחוו המשתתפים במחקר יחד עם הוריהם ביחסים המשפחתיים ובפערים הדוריים בינם לבין ההורים ולכן, אלו יוצגו כנרטיב כרונולוגי מתוך חייהם וחוויותיהם של המשתתפים במחקר ומשפחותיהם.

תוכן עניינים:
1. סקירת ספרות
1.1 הומוסקסואליות
1.2 הומוסקסואליות ביהדות
1.3 הומוסקסואליות בישראל
1.4 זהות מרוקאית על גווניה
1.4.1 מרוקאים ומזרחיות במדינת ישראל
1.4.2 חינוך
1.4.3 גבריות ומיניות
1.4.4 זהות פוליטית
1.4.5 מסורתיות ומשפחתיות
1.4.6 תרבות מזרחית במדינת ישראל של המאה ה-21

2. מתודולוגיה
2.1 אוכלוסיית המחקר
2.2 שיטת המחקר
2.3 איסוף הנתונים

3. ממצאים ודיון
3.1 משפחתיות לפני הכל: הזהות המרוקאית ותפיסת מוסד המשפחה
3.2 "השם ישמור": תפיסת הומוסקסואליות במשפחה
3.3 מורידים את הפלסטר: יציאה מארון המשפחה
3.4 ההומו המזרחי: הומוסקסואליות במשפחות עם זהות מרוקאית כמשל ליחסים בינדוריים בישראל
3.5 השלכות ייעוציות

4. סיכום ומסקנות