תוכן עניינים מבוא. 1
תיאוריית המיינד. 2
אוטיזם ותיאוריית המיינד. 4
היעדר תיאוריית המיינד באוטיזם, עדויות משדה המחקר. 6
דיון וביקורת. 8
סיכום. 10 ביבליוגרפיה. 12
מספר מילים: 3045
מבוא
ההבנה היום יומית שלנו את האחר, הינה המשאב הבסיסי ביותר להכרת המשמעות בעולם הסיבתי בו אנו חיים. באופן טבעי ובמידה רבה, אנו נוטים בחיי היום יום שלנו לחשוב מדוע אנשים מתנהגים כפי שהם מתנהגים. למשל, אנו יכולים לראות מישהו מתבונן עלינו ברחוב ולתהות מדוע הוא עושה זאת. אנו יכולים לחשוב, שאולי הפרענו לו או שלפחות, הוא תחת הרושם הזה או שאולי הוא חושב שהוא מכיר אותנו, או שסתם אנו מוצאים חן בעיניו. אנו יכולים להניח שהוא חושב שאנו נראים נחמד והוא רוצה לדבר איתנו, או שאולי הוא סתם בוהה באוויר. כשניגש ונשאל אם אפשר לעזור והוא יגיד שהוא ממש לא שם לב שהוא נעץ מבט, נתהה האם באמת אכן כך, האם פשוט לא היה לא נעים, או שהוא כועס אבל הוא פשוט מנומס. אולי הוא רצה, אבל הוא ביישן או מובך ואולי, באמת הוא בהה באוויר.    בכדי להבין את שהאחר חושב, אנו מגבשים ספקולציות לגבי מה עובר בראשו ומקישים שמצבים פנימיים אלו עומדים מאחורי פעולותיו (Baron-Cohen, 2000). אולם, לרוב ישנה עדות מועטה, אם בכלל, לגבי מה שהאחר חושב או מרגיש ומכיוון, שאלו אינם ניתנים לצפייה, השערות אלו פעמים רבות חסרות בסיס (Baron-Cohen & Swettenham,
1 997). אף על פי כן, היכולת לשקף את התכנים המנטאליים של האני או האחר, הינה דרך קריטית העוזרת לנו להבין את התנהגותו של האחר ולנבא מה יעשה (Baron-Cohen, 2000).  מתוך הבנה זו, צמחה בעשורים האחרונים נקודת מבט חדשה. לפייה, ישנו צורך להתייחס לכישרון הפרשנות, כיכולת ספציפית של המוח האנושי המתמחה בהבנת האחר והעצמי, במונחים של מצבים מנטאליים (Wright & Macleod, 2006). כיום, שדה מחקר זה מהווה נושא מרכזי במחקר הקוגניטיבי וידוע בשמו, תיאוריית המיינד (Salkind, 2002). בעבודה זו נבין מהי תיאוריית המיינד ומה חשיבותה כמיומנות תקשורת אנושית ונבחן את תהליך התפתחותה, על ידי סקירה ביקורתית של מחקרים רלוונטיים וספרות בנושא ועל ידי השוואה, בין ילדים בעלי הפרעת אוטיזם, לבין ילדים בעלי התפתחות תקינה.