תוכן עניינים
הפרעת הזהות הדיסוציאטיבית. 1
דיון של בעד ונגד קיומה של ההפרעה. 3
סיכום. 8
מספר מילים : 2010 תקציר הפרעת הזהות הדיסוציאטיבית או כשמה הקודם הפרעת ריבוי אישיויות, הינה אחת מההפרעות המרתקות והנחקרות ביותר, אך אם זאת גם מהשנויות במחלוקת לגבי טבעה ואמיתות קיומה. בהפרעה זו נוצרות אצל האדם זהויות נוספות המתקיימות בעצמאות בנפרד אחת מהשנייה והאדם חווה עצמו כבעל חלקים נפרדים של התודעה (Strickland, 2001). לאורך העשורים האחרונים גדל מספר החולים בהפרעה זו באופן לא פרופורציונאלי והדבר העלה את השאלה האם היא אמיתית או מזויפת. מצד אחד נטען שהגדילה במספר המקרים מלאכותית ונובעת מההקשר התרבותי (Carson, et al, 2000), מאבחון שגוי של ההפרעה (Strickland, 2001), מיצירת זיכרונות שווא הקשורים לאטיולוגית ההפרעה והיווצרות ההפרעה בתהליכי סוגסטיה והיפנוזה (Carson, et al, 2000). מצד שני נטען שלמאבחנים ידע נרחב (Stricker, et al, 2003) ושישנם קווים נוקשים המנחים את המטפלים בכדי לא להשפיע מבחינה יטרוגנית (ISSD, 2005), שהמבחנים אמינים ויכולים לספק דיאגנוזה מהימנה (Brand, et al, 2006) ושהעלייה באבחנות ההפרעה נובעת מאופי מאפייניה של ההפרעה (Piper & Merskey, 2004), שישנו קשר מוכח  לאטיולוגיה (Nelson, et al, 2002) ושלאחרונה ישנה גם תמיכה ממחקרי מוח (Vermetten, et al, 2006). המסקנה הייתה שניתן להסכים שרבות מהאבחנות מלאכותיות כפי שטוענים המבקרים, אולם לא ניתן להתכחש לכך שישנם מקרים אמיתיים ולטעון שהפרעת הזהות הדיסוציאטיבית אינה קיימת (Carson, et al, 2000).