תקציר במחקר זה, בחנו את יעילות הלמידה העצמית מול ההנחיה הישירה בפתרון בעיות אנאלוגיות.
השתתף מדגם של 43 מתנדבים (20 גברים, 23 נשים). לכול הנבדקים ניתנו 5 בעיות לפיתרון, כאשר הראשונה והאחרונה, למעשה, היו זהות לחלוטין כשההבדל ביניהם, היה רק בניסוח ובמיקום הנתונים והתשובות. 22 נבדקים התבקשו לפתור את הבעיות ללא כול עזרה ו 21 נבדקים קיבלו הנחיה לגבי סוג הבעיות ונתנה להם אסטרטגיית פיתרון. נטען, כי יהיה הבדל בזמני הפיתרון לטובת קבוצת ההנחיה האישית באופן כללי, כי יתרחש תהליך למידה ויהיה הבדל בזמני הפיתרון בין השאלה הראשונה והאחרונה באופן כללי. כמו כן, נטען לאינטראקציה בין שיטת הלימוד ומיקום השאלה על זמני הפיתרון. לא נמצא הבדל ע"פ שיטת הלימוד וכמו כן, לא נמצא אפקט אינטראקציה. הסברנו ממצעים אלו עקב מגבלות המחקר והצענו דרכים נוספות לבחינה של הנושא מחדש. אולם, נמצא הבדל מובהק בזמני הפיתרון ע"פ מיקום השאלה לטובת השאלה האחרונה. הנחנו, כי אצל כול הנבדקים וזאת, ללא יתרון הנראה לעין משיטות הלימוד, התרחש תהליך למידה, אשר אפשר חילוץ עקרונות ליישום אסטרטגיה בפתרון בעיות מסוג זה. מספר מילים: 2197
תוכן עניינים
מבוא. 1
שיטה. 4
מערך. 4
משתתפים. 4
חומרים. 4
הליך. 5
תוצאות. 6
דיון 7
ביבליוגרפיה נספחים מתוך העבודה נטען, כי בכול פעם שמלמדים ילד משהו חדש שהוא יכול היה ללמוד בעצמו, נמנע מהילד מלהבין זאת בצורה שלמה מכיוון שלא גילה לבדו. יתר על כן, ניראה שללמידה עצמית ישנם השלכות לעתיד. סביר להניח, כי ילדים הרוכשים ידע בעצמם, יישמו ידע זה יותר מאשר אלו, אשר קיבלו הנחייה ישירה (Schauble,
1 996; McDaniel & Schlager, 1990). מכיוון, שישנו משקל רב ליכולות אותם רוכש הפותר ונראה, כי תהליך פיתרון הבעיה תורם להתפתחות האינדיבידואל בדרכים שונות, קיימת מחלוקת, לגבי הדרך בה יש ללמד או להנחות פתרון בעיות ( Kirschner, Sweller & Clark, 2006).
אסכולה אחת טוענת, כי אנשים לומדים בצורה הטובה ביותר בסביבה לא מונחת בה, הלומד נאלץ לחלץ  ולהבנות ידע חיוני בזכות עצמו (Steffe & Gale,
1 995). לגישה זו מספר ענפים הנקראים בשמות שונים.
לדוגמא, למידת גילוי (Anthony, 1973), למידת חקירה (Papert,
1 980), למידה המבוססת על פתרון בעיות (Schmidt, l983), למידה אקספרימנטאלית (Boud, Keogh & Walker, 1985) וקונסטרוקטיביזם (Steffe & Gale,
1 995). כול שיטה, מיישמת למידה עצמית בדרך האופיינית לה אולם, לכולן הנחה משותפת והיא, שהרעיון המרכזי בלימוד הוא חשיבה ושימוש ביכולות הרציונאליים וההיגיון בכדי, להפוך לפותר בעיות מנוסה יותר (Gagne,
1 980). מצד שני, יש את אלו הטוענים, שיש לספק למתלמדים הנחיה ישירה המסבירה באופן מלא את הרעיון וההליך בקונטקסט הנלמד וכמו כן, לספק אסטרטגיה מתאימה לפתרון הבעיות, אשר תואמת את היכולת הקוגניטיבית של התלמיד. לפי גישה זו, אין להשאיר את התלמיד  לחקירה וגילוי עצמי של הליך פתרון הבעיה (Kirschner, Sweller & Clark, 2006; Mayer, 2004; Klahr, & Nigam, 2004).