1 ) התובעת תטען שרשאית הייתה להשתחרר מהבטחתה מאחר והפגיעה בטובת הכלל ובשלום הציבור ע"י אי-העמדתו לדין של הנאשם חמורה יותר מאשר הפגיעה בזכויותיו. לשם בחינתה של טובת הציבור יש לקחת בחשבון מספר שיקולים- אמינות השלטון, הגשמת מטרות המשפט הפלילי, והאינטרסים של הנאשם. האיזון בין האינטרסים נעשה ע"י רשויות התביעה ובג"צ אינו מתערב, אלא אם הן משיקולים פסולים, או אם ניתן משקל בלתי סביר לשיקולים שונים. התובעת תטען שמדובר בחזרה בטרם החל הדיון והנאשם הודה באשמה בפני השופט והאינטרס הציבורי שבהעמדה לדין הוא אינטרס ציבורי מרכזי- חשוב להעניש ולהרתיע קשות את העבריינים בעבירות אלימות קשה שבחזקת המסוכנות כמו שוד מזוין. האינטרס במיצוי ההליך הפלילי חזק יותר ככל שהעבירות חזקות יותר.  הסנגור יטען ששלטון שאינו מקיים את הבטחותיו פוגע באמינות כל המערכת השלטונית, המשליטה את המשפט הפלילי, הנדרשת גם כדי שניתן יהיה בעתיד להגיע להסכמים על סמך הבטחות ללא חשש שלא תקוימנה וגם כדי לעודד תחושה שהמטרה אינה מקדשת את כל האמצעים. אינטרס …
ללא ביבליוגרפיה